חותמים את 2023 עם קרו צרפתיים

תודה לאסף עזרא יעל, שאסף חובבים לטעימה מושקעת, ובכך עזר לנו לסגור את 2023 הקשה והחשוכה עם אקורד מרומם. הליינאפ האקלקטי מאוד מרחבי צרפת שיקף את אהבת המארח לארץ היין האגדית וחיבר הרבה יינות מעולים, עם דמיון מסוים בין חלקם והכוכבים באופן כללי הסתדרו יפה סביבם.

2008 Bollinger La Grande Annee Brut Champagne

פותחים מסורתית בשמפנייה, במקרה זה התחלה גבוה מאוד. בולינז׳ה מיישנים את יינות הבסיס לקווה המובחרים שלהם בחביות קטנות כדי לרכך ולהעמיק אותם. אלגנטיות היא בעדיפות גבוהה אצלם, מה שעומד לפעמים בעוכרי היינות שיוצאים מרוסנים לטעמי. כאן זה לא המקרה. גראן אנה הן שמפניות הבציר של היקב, וחבל שמפיין מציין עד שלושה בצירים ״גדולים״ בכל עשור. 2008 היה בציר יוצא דופן בשמפיין, והקווה הזה עזב את היקב אחרי לא פחות מ-9 שנות הבגרה והתיישנות ארוכים. היא מרגישה מלכותית, שופעת ומעודנת בו זמנית, רעננה ועמוקה, עם מבנה תפור ואלגנטיות חסרת מאמץ. הגדולה כאן היא בקלילות ובעומק שמשתלבים, בעזרת מוס סופר מדויק שמתחתיו חומציות מעוררת אבל לא יותר מדי, שממשיכה בסיומת. אכן ״גראן״.

ליד היין: גבינות צאן ממשק יעקבס, סלט בוראטה, סלט שורשים חורפי

Didier Dagueneau Buisson-Renard 2011

סוביניון בלאן מתיישן הוא חיה קצת שונה שלא פוגשים בכל יום. זהו סינגל ויניארד של יצרן בעל מוניטין מעמק הלואר, מעין פואי פומה גראן קרו מחלקה שגדלה על קרקע עשירה באבן צור (בכל זאת ׳פומה׳), דוגמה יפה לסוביניון בלאן גבוה בעל יכולת התיישנות. סמיך ומעודן, אלגנטי במידה, עם לא מעט חיזור באף שמשתלב במשמש מיובש ולימון משומר. החיך מודגש בהלימה לאף. יין מעניין שעדיין מרגיש גסטרונומי (יותר מתאים לאוכל ולא לבדו) וירוויח מליווי מנות עשירות יחסית – כמו גבינות הצאן והמרק שהוגש לידו.

2016 Cotes du Jura Les Grands Teppes Vieilles Vignes

ז׳נאבה הוא יצרן מרשים מהז׳ורה. את הקרמו המעולה שלו סקרתי בטעימה מרתקת של האזור. שרדונה מככב ביינות היותר נגישים של ז׳ורה, ובמקרה זה מחלקה מובחרת של גפנים בוגרות. יין מרוכז ועמוק, עם מינרליות חדה וארוכה לצלול אליה, פרי רענן שמאזן מעט חיזור, וצימוק. בחך רעננות צובטת וסוחטת בלוטות, כמעט מתעלה על האף. מרשים ומהנה.

ליד היין: מרק כרישה וכרובית על שמנת

Cotes de Provence Chateau Cibon Cuvée Marius Rosé 2017

פרובאנס מתגאה ברוזה שמסמלים את תעשיית היין שלה, ויש לה גם כמה יינות גבוהים, שזה אחד מהם. גפני טיבורן האנדמי לאזור בנות למעלה מ-60 וגדלות פחות מקילומטר מהים התיכון. היין מתיישן 10 חודשים בחביות צרפתיות גדולות. הוא מרגיש יותר לבן בהשרייה ארוכה מאשר רוזה, יין ייחודי, עמוק ורענן, עם פירות מיובשים, ציפורן, מעט אניס, ורדים מיובשים, תות מיובש, קליפת קלמנטינה. מאוזן וייחודי בחיך, עם תחושה מעט חריפה בגרון, שנפוצה בכהילים ולא ביין.

Chateau de Beaucastel Chateauneuf-du-Pape 2004

אחד השאטונפים היותר מוערכים בשנה מעולה ובחלון שתיה – די מבטיח יין מנצח. שאטונפים לפעמים יוצאים כבדים, אבל בשיאם הם בדיוק ההיפך. שאטונף מופלא, אדמתי בואכה חוות החיות, רענן לגמרי ושלישוני באותה מידה, ״גרנאשי״ ברעננות והחמיצות, עם קליפת תפוז, פטל אדום יבש, פונץ׳ תפוזים מתובל בציפורן וקינמון, צמחייה ירוקה מתחת, ירקרק מעט. יין גדול.

ליד היין: פטריות יער צלויות בחמאה מזוקקת ומעל פונדו גרוייר – התחבר למאפיינים השלישוניים של היינות המתיישנים

Clos des Lambrays Grand Cru 2000

פינו נואר גבוה בוגר שנתן הצגה נהדרת, ואיכשהו התכתב עם קודמו השונה. היקב נקרא על שם חלקת גראן קרו במורה סן דני בה הוא מחזיק כמעט באופן בלעדי (׳כמעט מונופול׳). היין עמוק בחלון שתייה, שלישוני ורך ועדיין רענן, סצנה של יער לח עם פטריות בכל פינה, ירקרקות וצמחיית בר, פטל מיובש פוגש פטל רענן. בחיך יותר רענן ופחות שלישוני, עם פורט מתיישן ברקע, תה מיובש.

ליד היין: כבדי עוף אורגניים מזוגגים ברוטב יין מצומצם

Chateau Leoville-Las Cases ‘Clos du Marquis’ 2000

הנציג של בורדו היה טוב אבל החוויר ביחס לאדומים לפניו. הוא נחשב שנים ליין השני של היקב מהשורה הראשונה בסן ז׳וליין והפך ליין צדדי מחלק ספציפי בכרמי הבעלים, משפחת דלון. 2000 הוא בציר נחשב בבורדו, והיין הרגיש מוכן לגמרי. באף פטל אדום עמוק ורענן, רכז דובדבנים. החך רך, חמצמץ, רענן ונעים עם טאנין בשוליים.

ליד היין: ניוקי בציר בקר וירקות חורף חרוכים ומזוגגים

Cosse Maisonneuve Le Sid 2005

היין הגבוה של היקב מקאהור בעל היינות האלגנטיים היה רענן, אפל ואלגנטי, עם לא מעט ברט שהשתלב בפרופיל האפל. פטל שחור וקסיס חמצמץ, נימים חייתיים בתוך אדמה לחה ירקרקה. החיך טאני ורענן, יכול עוד לשכב כמה שנים, ברט יותר נוכח ומשתלב בריכוז של הכל. יין נהדר.

ליד היין: צלעות טלה במשרה בורגון, חרדל דיז׳ון וריבת שזיפים

Auguste Clape Cornas 2009

אוגוסט קלאפ הוא סמל של קורנס, האפלסיון האפל בצפון הרו, והיין הוא מופת של מסורת, עם מבנה מוגדר והדוק. זה מושג באמצעות גפנים בוגרות, הבגרה ארוכה בחביות גדולות, היכרות אינטימית עם חלקות שכל אחת מהן מטופלת בנפרד לפני שתתמזג עם השאר. העוצמה הרכה כאן לא באמת מפגינה גיל אבל הקשיחות שמתחתיה מסגירה את הזמן שנדרש כדי להפוך את היין לכזה. יין אפל וקשוח שפוגש אלגנטיות, עם מורכבות עצומה: פרי שחור ואדום מרוכזים, רכז רימונים, בלסמי, אשכולית אדומה, תפוז מוחמץ, זפת ונגיעה של אוממי. החך נפלא, פרי לצד האדמה. אפשר להבין למה הוא הפך לאחד הסמלים של צפון הרון.

Marcel Deiss Schoenenbourg Alsace Grand Cru 2004

קינחנו באקורד שהוא אולי יין הטעימה. אלזאס גראן קרו שהוא פילד בלנד של כל זני האזור מכרם שגדל על אבן גיר עם בסיס חווארי. כמעט בן 20 ויש לו עוד לא מעט שנים לפניו, עם איזון מופתי כל כך של מתיקות בשלה וחומצה שהוא לא באמת מרגיש כמו יין קינוח. בשל, סמיך ורענן, עם מורכבות אינסופית ממש: קליפות תפוז מסוכרות, צימוק רענן, דבש, פטרוליות, שרף, גויאבה, לדר, מוקה, פג׳ואיה, פורט, מייפל, יכולתי להמשיך. החיך רענן מאוד, חמצמץ, עמוק. יין חד פעמי.

ליד היין: טארט טאטן אגסים ושקדים, ולשמחתנו נשארה גבינת רוקפור צאן שהיתה מושלמת עם האלזסי