יינות לתחילת הקיץ

Monte Arso Brut NV

‏יש לי זמזום כזה, כשאני פותח מבעבע חדש, חוט מחשבה לא רצוני שנועד לעשות סדר (מניח שאני לא היחיד): האם נוצר בשיטה מסורתית? מאיזה זנים? איך הוא בהשוואה לבנצ׳מארק (שמפנייה)? מונטה ארסו הוא חרוט וולקני (מעין מכתש) בן 1000 כמעט, ובית לכרם בוגר של ברון וילגראנדה. המבעבע היבש הזה מופק בעיקר מקריקנטה, חומר הגלם הלבן הקסום של אתנה, ומשלב בשלות, מינרליות טיפוסית ומעט מאד סוכר שיורי. יש כאן בריוש ותפוח ירוק של מבעבע רציני שמזכיר בלאן דה בלאן, ומרקם רחב שקורן בשלות מסוימת אבל חומציות חדה חותכת אותו עמוק אל תוך סיומת מעט מלוחה. המרקם והפרופיל המלוח-חמצמץ-בשל שהוא רענן ויבש לחלוטין, הוא שילוב טוב שעושה אותו גם טעים וגם הדוניסטי, ויושב כמו כפפה על יום חם. לא צריך אפילו בריכה, רק מרפסת וזמן פנוי. שמפניה ים תיכונית בקטע טוב. עד יבוא מוצלח של החברים בפיות השמפניה.

Decugnano dei barbi Metodo Classico Dosaggio

גם אצל דקוניאנו דיי בארבי באורבייטו, הנכס החשוב ביותר הוא הטרואר, חול וחימר עשירים במשקעי ים מלפני 3 מיליון שנה. הטרואר הזה מגדיר ומבדל את לבני היקב, וגם את המבעבע המסקרן הזה. במקום זנים מקומיים, מייסד היקב נטע שרדונה ופינו נואר כדי לנסות ולייצר שמפניה מקומית. היין הזה בגרסת זירו דוסאז׳ שמבליטה את מאפייני המקום, בתוספת רובד שמרי שתרמו 42 חודשי הבגרה לפני הפיקוק. הוא מרגיש ים תיכוני בגלל ההדרים וקצת חוצפה איטלקית, ובשילוב עם שברי צדפים האופייניים ליקב ותוספת מליחות ותות שדה נוצר משהו אחר, קצת נועז, מאוד מרענן, צובט וחצוף. בהחלט ים תיכוני.

Zireisen Gutdel ST23 2023

עוד זן שווייצרי מעניין, מהיבוא החדש של אוריג׳ין. אחרי פטיט ארווין ששתיתי בכמה מופעים מעניינים מהגבול האיטלקי מזרחית לשווייץ, הגיע תור שסאלס, הפעם צפונית לשווייץ מעבר לגבול הגרמני. בגרמניה הוא נקרא גוטדל, והיין הזה אומר דברים טובים גם על הזן וגם על היקב. היין מופק מכרם יחידני (ST הוא קיצור של שם הכרם Steinkrügle). אפשר להבין למה הוא משגשג באקלים קר עם עונת הבשלה ארוכה, החומצה כאן יושבת ממש ליד ריכוז פרי עסיסי ומעניין, נקטרי באופיו. זה יין מושקע, שיושב על שמרים עדינים יותר משנה וחצי, ומשלב איכויות דרום-בורגוניות עם מאפיינים ייחודיים. באף יש מינרליות מושכת, פרי ״אחר״, תפוחים ורמז למלון, מליחות בשוליים ונימה עדינה חיזור. החיך עסיסי, מעט פריך וארוך, אפריטיף שלא נגמר. יין טעים ומעניין שמעודד לשתות את שאר יינות היקב.

Karthaeuserhof Eitelsbacher Riesling Alte Reben 2020

רואר הוא תת-אזור בתוך המוזל עם תת-מאפיינים בתוך הסוגה המוזלית. קרטויזרהוף, יקב היסטורי שנחשב מייצג של תת-האזור, משקף גם טרואר ייחודי וגם סגנון ספציפי ביין הזה. הגפנים בוגרות ככתוב בשם, ההפקה כולה בחביות עץ והתסיסה משאירה מעט מאוד סוכר. נשארנו עם חומצה ומינרליות שמגדירות את היין, עם בשלות שמבצבצת מתחת. האופי נובע מטרואר ייחודי, צפחה דבוניאנית ורודה (בשונה מחומה הנפוצה יותר) ועשירה בברזל. ביטוי הפרי כאן במדרג נמוך, וכל המאפיינים הללו הופכים אותו ללא שגרתי ובאותו זמן עם איכות מסקרנת וכובשת. יש פה אורך מרשים, עסיסיות ומעט בריוש, משמש צעיר וצימוקים, וסיומת מינרלית ארוכה. מי שיצליח להכין שם זקט עם השילוב הזה ירים את כל הסוגה. יבוא של הכרם שכרגע במכירת חיסול – כל הקודם זוכה.

Ürziger Würzgarten Riesling Kabinett Alte Reben 2024

משהו אחר לגמרי מהמוזל, יבוא חדש (ומעולה גם הוא) של פיות השמפניה, אולד-סקול קבינט כמעט מתוק מגפני טרום-פילקסרה בנות 80. היופי כאן הוא בחומצה שיושבת באותו הגובה עם הפרי ביין כמעט אלגנטי ומאוד הרמוני. הפרי עסיסי, שנח באיזון מושלם מול רעננות ומינרליות, גרם לבקבוק להתרוקן מהר וכנראה לשאר בקבוקי היקב להיחלץ בקרוב.

El Mentridano 2022

דני לנדי (בשמו המקוצר – אל תטרחו לנסות ולשנן את השם המלא) אחראי לכמה מהיינות הטובים בסיירה דה גרדוס והגרנאש בכלל, שמציבים אותו בטופ של הזן בעולם. בפרויקט שבעבר נקרא על שמו הוא משתף פעולה עם קורו ברניו (Curro Barreño), חבר ילדות מאותו הכפר. לא קל לשים יד על יינות הצמד, אבל מי שהציץ ונפגע יזהה אותם מקילומטר. יין הכניסה הזה במדרג אזורי, מגיע מכרם משפחתי של קורו השותף בכפר מנטרידה, מקום הולדתם בעמק אלברצ׳ה (Alberche), בגובה 600 מטרים עם אקלים ים-תיכוני וקרקע גרניט חולית. יש פה את כל מה שאפשר לבקש מהסגנון, בביטוי צעיר ונגיש. העשייה בורגונית עם עבודה על השזרות, הצבע ארגמן שקוף יפהפה, האופי מחוספס-מעודן שכזה, טאנין צעיר, וירקרקות קצת תלושה של מלון בתוך הפרחים המיובשים והדובדבנים (קורטוב גם מפיימונטה). המלון אולי תולדה של בציר חמים, אבל גם אם יש בו משהו מתחנף, יש דוק של מינרליות שמרחף מעל, והיין אלגנטי ואצילי. חבר דיווח שבציר עבר של היין הזה היה קצת פאנקי – ולא ניכר פה כלל. יבוא של בורגון קראון – רק שלא ייעדר שוב כמה שנים.

Niepoort Poerinho 2019

באגה הוא חומר טוב. הזן של אזור באיראדה ניחן במשקל של פינו נואר ופרופיל ״אדום״ מבחינת פרי ואדמתיות נהדרת שלחובב עולם ישן כמוני קל לאהוב. זה מפגש ראשון עם באגה של המאסטר ניפורט, והגבוה יותר בפורטפוליו, שנותן זווית אחרת של ״מיקרוקוסמוס באגה״. הסגנון רך ומוכר מאדומים אחרים של היקב כמו Charme, עם העדפה לאלגנטיות ודיוק שהם החותם והמומחיות של ניפורט. הוא נפתח עם תיבול אקזוטי חי ונפלא שאופייני לזן, שכולל היביסקוס מעודן ומעין גאריג. החומצה מעט מאחור ועדיין ארוכה ומאזנת על הצד העגול. אחרי שהרגיש מרוסן בערב הראשון, למחרת הופיעו רוחב והרמוניה שנתנו לו חיים אחרים, ובערב השלישי האדמתיות קיבלה עומק ונימה חייתית. הבקבוק אולי בן 7 אבל יש לו הרבה לאן להתפתח. אדום אצילי ודי מושלם לקיץ וסתיו. יבוא של טשרניחובסקי 6.