החג הגדול של יקבי ישראל, הלא הוא פסח, מספק עבור רבים מהם – אם לא כולם – תמריץ לפתוח את שעריהם לטעימות ורכישות מרוכזות עבור ליל הסדר וימי האביב. וורטמן היה אחד היקבים שבהם ביקרתי בחג ובדיעבד גם התברר כטוב שבהם. היקב שומר על יציבות בקו הסגנוני ובשיפור הרציף באיכות היינות, שהיו יותר מגובשים, מאוזנים ונגישים. גם בהרכב הצוות של היקב נרשמת יציבות. זה מעיד על חזון וחשיבה ארוכת טווח, החיוניים לעשיית יינות איכות ובעיני הם משאת נפש בשוק היין הישראלי המתבגר לאיטו.
חי וורטמן, העונה להגדרה הצרפתית היפה Vigneron – כורם ענבי יין ויינן (באנגלית Winegrower) – דוגל בסגנון שיש בו לטעמי הרבה הגיון לאקלים ולאוכל הישראלי. הוא עדיין מעט חריג בנוף היין המקומי בהיבטים רבים, אבל באופן הולך ופוחת – אלה המגמות שהופכות נפוצות בענף שמזכירות את הקו הסגנוני שגיבש – פחות גוף ויותר חומציות באדומים. חי אוהב לבצור מוקדם יחסית, אחרי שהשיג הבשלה פנולית יחד ועדיין שמר על רמות חומצה גבוהות. ביינות שלו ובדיבור שלו יש צניעות ושורשיות שנעים להיתקל בהם; הם מציעים מערכת יחסים ארוכת טווח ולא מנסים להמם את השותה, כמו חלק מהיינות המקומיים שטעמתי השנה (ואיכזבו אותי).
חופי חיפה הנשקפים ממרפסת מרכז המבקרים בהחלט לא גורעים מחוויית הביקור ותמיד נעים לחזור אל הנוף המוכר ולהיזכר איפה אנו חיים, לדמיין אילו יינות יוצרו כאן אלפי שנים אחורה כשהיינו חלק מערש עולם היין בעת העתיקה ואיזה סגנון יין אנחנו מבקשים לעצמנו תחת השמש החמה.
סוביניון בלאן 2016 – 11.5 אחוזי אלכוהול צנועים הם כבר משב רוח מרענן, היין יבש מאוד, לא עבר חבית וכך שמר על חדות, באף מעט מינרליות ורמז בלבד לניחוח טרופי, החיך ארוך, בעל חומציות מרעננת ולימונית. סוביניון נהדר, עבור 70₪ הוא אולי בעל התמורה הטובה ביותר שיש כאן.
עמק שפייה 2015 (12.5%) – 84% סמיון עם 16% סוביניון בלאן. הלבן שזכור לי לטובה ממשיך להשתפר, מורכב כשהיה אבל יותר מאוזן, בחיך פרי נעים שמפתח חומציות מרעננת שמתמשכת בסיומת טובה. 85₪
עמק שפייה 2012 – מדגים יכולת ההתיישנות של לבן איכותי, התעגל והתרכך כצפוי, יין נהדר.
מרלו 2015 – נעים ורענן, טאניות מרוסנת ברקע, חמצמץ, יין מוצלח. 85₪
קריניאן 2014 – באף אדמתיות ״ספרדית״ נהדרת שחובבי עולם ישן יעריכו, נגיעה של ״ברט״ שהתפתח בבציר 2014 ומשתלבת במבנה. מהנה לשתייה. 115₪.
פטיט ורדו 2014 – עשיר ומלא שמתאזן על ידי חומציות דומיננטית ומרעננת, תודות לבציר מוקדם יחסית והאקלים הקריר על הר הכרמל. התיבול האופייני לזן משתלב בטעמי פרי. יין נעים ועשוי היטב. 120₪.
קברנה פרנק 2012 (14%) – אצל וורטמן הקברנה פרנק הזני רענן וקליל, מעודן, באף פרחוניות, בחיך טאנים רעננים המשתלבים במבנה מגובש, אחוז האלכוהול הלא מבוטל אינו משתלט. קברנה פרנק מצוין ולא טיפוסי במחוזותינו. 110₪.
עמק שפייה אדום 2013 (13.5%) – 60% פטיט ורדו, 30% מלבק, 10 % קברנה סוביניון. יין חדש בפורטפוליו שהיקב הפיק כמענה לדרישה לאדום מובחר ומלא יותר. יין מורכב ועשיר, מאוזן, באף פרי ואדמה משתלבים, תפוח ירוק, פרי אדום בשל, עשבוניות. החיך טאני ורענן עם חומציות נוכחת. פחות הטעם שלי אבל עושה את העבודה למי שמחפש אדומים כבדים יותר. 130₪.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
