טעימה של יקב Tomassi – איטליה

עולם היין המורכב והמפותל מספק הרבה שיעורים, קטנים כגדולים, ושיעור קטן ומענג ציפה לי בטעימה של יינות יקב Tomassi (טומאזי). בעבע הזדמן לי לטעום מיינות היקב מאזור ולפוליצ׳לה שבצפון, והם לא עשו עלי רושם מיוחד; היו עשויים היטב אך נעימים על גבול החנופה. בשביל מי שרגיל לחפש אטרקציות ועניין, הם לא נצצו. למרות זאת, הציפיות המתונות שלי קיבלו שיעור קטן בטעימה הזו.

חברת טומאזי, שהוקמה בתחילת המאה שעברה בשנת 1902, צומחת בהתמדה לאימפריה קטנה. בשנת 1997 החברה השיקה תוכנית השקעות שאפתנית, לאחר שהדור הרביעי במשפחה נטל לידיו את המושכות. נציג דור זה, פייראנג׳לו טומאזי, שמנהל את השיווק והייצוא ביקב, כיבד אותנו בנוכחותו והיה נעים, צנוע ומקצועי. כך הפך היקב המשפחתי המסועף מאזור ולפוליצ׳לה לחברת יין עם כרמים ויקב בטוסקנה שמדרום ולאחרונה גם בפוליה שבקצה הדרומי של המגף, ממש באזור העקב. הרעיון הוא להתרחב אל אזורים נוספים במדינה ולהטמיע את היזמות המשפחתית בתוך המסורות המקומיות שבכל אזור. מתוך הרצון לשמר את הסגנון המקומי שומרת המשפחה על שמות היקבים שהיא רוכשת בכל אזור. החברה משמרת גם מסורות יינניות איטלקיות כמו שימוש בחביות עץ סלובוניות, והמגע האיטלקי מורגש בכל יין מכל אזור. אם תרצו, שילוב של נשמה איטלקית, ידע יינני מעמיק, חיפוש איכות, והכל בראייה עסקית פתוחה ורעננה.
החוט המקשר בין סגנונות הייננות בכל מפעלות החברה, בעיני, הוא יצור יינות איכות נגישים ומהנים לשתיה ככל האפשר. זה אמנם הופך אותם למתחנפים כמעט במקרים מסוימים, אבל הנשמה נשמרת בהם והופכת אותם לבני לוויה נעימים מאוד. אם הנעים הזה נסלח בעיניכם, תרוויחו הנאה רבה מהם.

אח הסיבות לביקור והטעימה היתה השקת יינות החברה מאזור פוליה שבדרום המדינה. היקב המקומי של המשפחה בעיר מנדוריה שבתת-אזור סלנטו  נקרא Masseria Surani ותרומת היוונים ליישוב ושגשוג האזור בסביבות 700 לפנה״ס הביא את המשפחה לקרוא ליינות על שמות אלים יווניים. החלק הראשון של שם היקב, מאסריה, הוא אחוזה הבנויה בסגנון מרוקאי שאופייני לאזור זה, למרבה ההפתעה. הזנים הם טיפוסיים לאזור וכך גם סגנון הייננות, שהמשפחה היטיבה לשמר למרות מקורה בצפון. שאלתי את פייראנג׳לו באיזו גישה החברה נוקטת בהקמת פעילות באזורים חדשים עם סגנון יין שונה כל כך. תשובתו היתה שמסורת היין המקומית משחקת תפקיד חשוב ונלמדת היטב על ידי ג׳יאנקרלו טומאזי, יינן היקב. תשובה זו קיבלה משנה תוקף ביינות מפוליה שהיו ישירים ועשויים היטב. פיאנו (בפ׳ רפויה) הוא זן לבן שמפיק יינות חמצמצים וקלילים, והגרסה של טומאזי היא מהמוצלחות שטעמתי, מענגת ורעננה. הפרימיטיבו, הזן המקומי שנודע גם כאבטיפוס של הזינפנדל האמריקאי, היה טוב גם כן.

היינות מיקב Poggio al Tuffo שבטוסקנה הם כבר סיפור אחר מבחינה סגנונית. אלה סופר-טוסקנים שמשלבים סגנון איטלקי עם טעם גלובלי, זנים מסורתיים עם נציגים בורדולזיים. זה אולי מחשיד לטעום קברנה טוסקני כמו שמערסל את החיך ובלוטות הטעם, אבל האופי והנשמה שמתגלים בו מצדיקים את הסבלנות וההנאה שהוא מסב רבה. יקב זה מציע גם יין מעניין מזן אליקנטה בושה, הכלאה של גרנאש ופטיט בושה, שמקורו בדרום צרפת ונמצא גם בספרד. זהו יין זני נעים ומעניין באיכות גבוהה.

היינות הותיקים יותר של היקב המקורי שבצפון הדגימו גם הם את הסגנון היינני הנעים של היקב, והפתיעו גם הם באיכותם למרות העניין שכביכול מהווה נקודה פחות חזקה בהם. הפרוסקו של טומאזי הוא מעולה, מהטובים ששתיתי, ולמרות שהוא לא יבש ומעניין מאוד, הוא מציע איכות ומורכבות לצד הנאה רבה ומהווה ארוחה בפני עצמו. למזלנו היקב מספק גם דז׳יסטיף נהדר, וכך קינחנו את הטעימה המענגת בגראפה מעולה ועשויה היטב שממשיכה את הקו של היקב, איכות והנאה.

כאן המקום להודות לטל שקד על ההזמנה ולחברת שקד על האירוח הנדיב וההשקעה הרבה שסיפקה תפאורה מצוינת לטעימה. האוכל שליווה את היינות בחדר הפרטי של מסעדת קימל לא היה יכול להיות טעים יותר.
רשימת היינות מהטעימה שמומלצים כאן באתר (רשימה חלקית שתושלם בקרוב):
Poggio Al Tufo Cabernet Sauvignon 2011
Poggio al Tufo Rompicollo 2011
Poggio al Tufo Alicante 2010
Filodora Prosecco