הסיציליאני הזה עושה הרבה שמח בחיך ובנשמה, בנגישות שלו ובייחוד. צבעו סגול אדמדם מרהיב. באף פרי מדהים ממש, פטל ותות שחורים רכים ונעימים, עם אדמתיות מעט מליחות שאופיינית ליינות סיציליאנים, נעים אבל לא שגרתי ולא ממש מוכר. בחיך גוף בינוני ומרוכז בטעמי פרי שחור עסיסי עם סיומת ארוכה. יין עשוי היטב שמומלץ לחובבי איטליה וסיציליה בפרט.
מאחורי היין: הקמת יקב Rapitalà המצוין שזורה בסיפור רומנטי ויפה שגם קשור לסגנון הייננות שלו (תודה לאורי דמסקר).
בשנת 1968 נשא הרוזן הצרפתי הוגו ברנרד דה לה גטנייה לאישה את ג’יג’י, בת למשפחת גוארסי, ממשפחות האצולה של פלרמו, בירת סיציליה. חלק מהנדוניה של אותו איחוד הייתה אחוזת ראפיטלה, אשר הייתה עזובה וחרבה באותה העת לאחר רעידת אדמה עזה אשר פקדה את האזור. בני הזוג הטריים הקדישו עצמם לשיקומה של האחוזה, מה שהפך למרכז פועלם. שמה של האחוזה Rapitalà נובע משיבוש שמו הערבי של הנהר הזורם בתחומיה “רבידה-אללה”, או נהר האלוהים. כרמי האחוזה משתרעים על הגבעות שבין העיירה קמפוריאלה לעיר אלקמו השכנה, בפרובינציית פלרמו בחלקה הצפון-מערבי של סיציליה. שטחה של האחוזה כ-2200 דונם, ומרביתו כרמים הנטועים בגבהים שבין 300 ל-600 מטר מעל פני הים. הוגו ברנרד, כזכור מרקע צרפתי, הביא עימו שתילי גפנים מארץ מוצאו, אותם נטע לצד כרמי הזנים המסורתיים של סיציליה. השילוב הצרפתי-סיציליאני יוצא הדופן הציב את היקב בראש החץ של תעשיית היין המקומית אשר באותו הזמן סבלה מדימוי ירוד ונודעה כספקית של יין זול וירוד בהיקפים גדולים (אז כמו היום, סיציליה הינה המחוז בעל התפוקה הגדולה ביותר של יין בליטרים מבין כל המחוזות של הרפובליקה האיטלקית). מיד עם יציאתו לשוק של הבציר הראשון מתוצרתם בשנת 1976, התבסס שמו של היקב כמוביל של מהפכת האיכות ביין הסיציליאני ויינותיו המעולים נמכרים בכל רחבי העולם. היום מנוהלת האחוזה ע”י בנם של הזוג לורן, אשר ממשיך ומקיים את חזונם עמוק אל תוך האלף השלישי.
תגובה אחת
איזה יופי של סיפור. רוצים עוד כאלו 🙂