יקב: Jean Foillard – בוז׳ולה, בורגון, צרפתז׳אן פואיאר הוא קוסם ואיש חזון שמדגים כמה פוטנציאל טמון בבוז׳ולה ובזן האדום הראשי שלו. הוא נמנה על ארבעת הויניירונים (מגדלי יין) החלוציים באזור שקידמו בשנות ה-1980 חזרה ייננית למסורת (גפנים בוגרות, חביות גדולות בלבד) בשילוב כורמות אורגנית. התוצאה מאוד נקיה ואלגנטית, וחבה את איכויותיה לא פחות ליד הטובה שלו. נתקלתי לראשונה במורגון ״קוט דה פי״ המובחר יותר בטעימת קרו בוז׳ולה שנסקרה כאן, שהתגלה כקלאסיקה מיידית, מקסים וחסר מאמץ, באופן שמגלם את היקב. המורגון הבסיסי כמעט שלא נופל ממנו. כמו קוט דו פי, גם הוא גדל על צפחה וגרניט, והוא שובה לב, אוורירי, קטיפתי והפרי שלו מפתה וטעים להפליא. יכולת ההתיישנות שלו והרבדים השלישוניים שכבר עכשיו מבצבצים מתחת לפני השטח זועקים ״תחכה, תחכה״, אבל קשה להתאפק כשהיין כל כך מושך. מזל שהוא לא יקר, והתמורה כאן פנטסטית ביחס לסגנון – אחד המקרים הברורים שבהם גאמה מעולה לא נופל מפינו נואר טוב.
רשמי טעימה, בציר 2021 – דצמבר 2023: צבע ארגמן עם נימי חום. באף פטל אדום מפתה, אדמתיות עדינה ומינרלית, אשכולית אדומה ונימים ירקרקים של מנטה ומרווה. החיך רך עם גוף מרחף ומעט קטיפתי, טאנים עדינים וחומציות שהיא לב היין אבל לא מרגישה מוגזמת, עם גל ארוך של הדרים אדומים ושאר מאפייני האף, וסיומת שחלקה נעלם לאט וחלקה הרענן לא עוזב את החיך.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
