הבלנד המעניין הזה מהחלק הדרומי בקטלוניה מבוסס בעיקר על זנים מקומיים קלאסיים כמו קריניאן וגרנאש עם תוספת של מעט סירה, אבל הוא אינו קטלאני טיפוסי כלל וכלל. כמו שאר יינות יקב אלטס, ניכרות בו השפעות של אזורי היין מהצד הצרפתי של הגבול דווקא, אבל מאפייני הזפת המעט אפלים והחמיצות הם ספרדים למהדרין והטרואר המינרלי של אזור טרה אלטה הקטלוני גם נוכח כאן. החמיצות הזו שעולה בעדינות במעלה החיך מאפיינת גם את הגרנאש הפשוט יותר של יקב אלטס ומרמזת על בציר מוקדם יחסית; גם כאן היא מספקת עמוד שדרה ליין ונושאת על גבה אדמתיות ומינרליות מרעננות ומלאות אופי עם ריכוז טעמים טוב ומעט מתיקות נעימה. למורכבות ביין תרמה התססה נפרדת של שני חלקים אשר חוברו לפני הביקבוק: חלק אחד תסס במיכלי עץ ענקיים בני 1,200 ליטר והיתר עבר גם תסיסה שניה למשך 5 חודשים בחביות צרפתיות ממגוון יצרנים. בשפעת החבית הקלה יש קריצה קטנה לחיך הבינלאומי אבל החמיצות והאדמתיות הדומיננטיות כאן שומרות על אותנטיות וחספוס. זהו יין עמוק עם יכולות קולינריות טובות שגם יכול לסחוב שתיה טובה ללא אוכל, וחשוב מאוד לאוורר אותו היטב למשך שעתיים או יותר כדי לאפשר לו לבטא את אופיו. צבעו ארגמן סגול יפה. האף מעט מתקתק עם ניחוחות פטל ותות שחורים, מעט מנטה ואניס, ונימים עדינים של אדמה רטובה ומלון ירוק. החיך רענן ובעל גוף בינוני, בדרגת אמצע בין קל-חמצמץ לבין מתקתק-עשיר. הסיומת נעימה ומעט ארוכה. מעבר לעובדה שהיין טעים, יש בו משהו מפנק שמביא קצת נחת. יין מיוחד ונעים ששווה להתוודע אליו.
מאחורי היין: הסיפור של יקב אלטס (Altés) והמייסדת נוריה אלטס מרחיק כמה דורות אחורה במשפחתה שעל שמה נקרא היקב ומסורת הכורמות שהושרשה בה. סגנון העשייה של היקב הוא ייחודי בנוף הבינלאומי והספרדיגם יחד, ומזכיר במעט את יינות דרום צרפת עקב העידון, האלגנטיות והחומציות הגבוהה היחסית ביינות. בתוויות של יינות היקב מופיעים זיכרונות ילדות של נוריה ובהן משתלבים הכרמים והמשחקים שהיתה משחקת בהם עם המשפחה. נוריה שמה לה למטרה להביא לידי ביטוי את כרמי המשפחה ולשים על המפה את אזור טרה אלטה (Terra Alta, בספרדית ״רמה גבוהה״) והטרואר הייחודי שלו. האזור שאינו מוכר כמעט נמצא בחלק הדרומי של קטלוניה (דרום-מערבית לפריורט המוכר יותר) וכפי ששמו מרמז נמצא על רמה גבוהה עם פסגות שמתנשאות ל-950 מטר. הזן גרנאש נקרא כאן ״גרנאשה״ ומאויית Granaxia בקטלאנית. נופי האזור התפרסמו בציוריו של פאבלו פיקאסו, ששהה באזור לשתי תקופות ממושכות ומצוקי הסלע הגדולים באזור הנקראים Roques de Benet היוו השראה לסגנון הקוביזם שפיתח. רבים מכרמי היקב ותיקים מאוד עם גפני שיח (Bush vines) בנות למעלה ממאה שנה.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
