גסקוניה הוא אזור מסקרן עבור חובבי יין; הוא מספק הצצה אל זנים לא שכיחים והנושאים עמם ניחוחות וטעמים מיוחדים בהתאם. כזה הוא הבלנד הלבן המצוין הזה מאפלסיון קוט דה גסקוניה (Côtes de Gascogne). היקב המצוין יישם רעיון חכם ודי נפוץ להשגת עושר ואיזון: חלק אחד של היין יספק חומציות והשני בשלות רכה. קולומברד וסוביניון בלאן הנטועים על אדמת חמר עשירה במרבצי גיר מספקים חומציות חדה וקורטוב מינרליות. גרוס מנסנג, הזן המקומי שאנחנו לא נתקלים בו כמעט ומציע לרוב מאפייני פרי עמוקים ומאופקים, גדל על קרקע חולית ונבצר במצב של בשלות יתר במתכוון. כל המרכיבים הללו יחד מניבים שמץ מתיקות ורמז לפרי טרופי – שמתעתעים תחילה כמאפיינים טיפוסיים של לבן מהעולם החדש – אבל ההיפך הוא הנכון. החומציות כאן עמוקה וארוכה (תחשבו על סוביניון בלאן מעמק הלואר), הבשלות מביאה מאפיינים ייחודיים, והתוצאה היא בלנד שלא דומה לשום דבר אחר, עם זיקה נכבדת לסגנון העולם הישן. יש כאן שפע פרי טוב עם מינימום התערבות, חומציות שמאפילה על בשלות עדינה ומרגישה ״יבשה״ בחיך, וגם מורכבות. היין מהווה אפריטיף שופע לבדו וילווה היטב אוכל אסיאתי מתובל וחריף (מוקפצים עם פירות ים, סלטים תאילנדים עם פפיה טריה והדרים), דגים על האש ועוף בתיבול עשיר. צבעו קש עם נימים ירקרקים. האף עשיר, מתקתק ורענן מאוד, רבדים של פומלה ואשכולית, מלון ירוק, אננס, קמומיל ושרף אורנים. החיך חמצמץ עם שמץ מתיקות ופרי טוב שממשיך בסיומת ארוכה – את צביטת הלימון תרגישו על הלשון גם עשר דקות אחרי הלגימה. יין נהדר שמציע עניין ושתיה טובה – לחובבי לבנים אסור להחמיץ.
מאחורי היין: יקב יגרלהנר ופרטביירה (Jegerlehner & Prataviera) השוכן בעיר גונדרין שבגסקוניה, דרום-מערב צרפת, הוקם ב-1920 ע״י מייסד שווייצרי, סבה של הייננית אליזבת פרטביירה שעל שמה נקראת הסדרה של היין שנסקר לעיל. היקב אחראי לא רק להפקת יין אלא גם לפעילות שאטו מנרד (Château Menard) להפקת ארמניאק, הקוניאק הייחודי לאזור גסקוניה.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
