בשוק היין יש היצע לא קטן של מלבק זני מארגנטינה, ולקח לי זמן להבין אם מדובר בנציג סטנדרטי ונעים מקבוצה זו או שיש כאן ייחוד שראוי לאזכור והמלצה. היין שייך לסדרה המשודרגת של היקב, אחת מעל לבסיסית, וההבדלים בינו לבין אחיו הפשוט יותר ברורים, למרות שיקב אלאמוס מעדיף מלבק “נעים וטעים לכולם” על חשבון עניין ומורכבות. מה שמציל את היין משיממון הוא ריכוז פרי עסיסי שחוגג בפה אך שומר על רכות מלטפת. צבעו עמוק ויפה כמו כל המאלבקים מהיקבים הארגנטיניים הטובים, סגול ארגמני עמוק. באף ניחוח דומיננטי של פירות יער שחורים רעננים ושזיפים מיובשים עם רמזים של עשבי תיבול עדינים ואפילו מינרליות קלה. בחיך פירות היער שחורים בשלים שמתאזנים עם מעט חמיצות, בתוספת טעמים מעט אפלים יותר שמאפיינים את הזן, עד הסיומת הארוכה.
מאחורי היין: בשוק קיימים כמה דוגמאות של “מאלבק מארגנטינה”. רובם מתאפיינים בטעמי פרי מודגשים ותמורה טובה למחיר, ולמרות זאת טעמם הדומיננטי לא יערב לכל חיך. מקורו של זן המאלבק בקאהור שבצרפת, שם מייצרים ממנו יין אפל וכבד יותר מהארגנטיני. באמצע המאה ה-19 הובאו גפני מאלבק לארגנטינה והתאקלמו היטב, אך רק בערוב המאה ה-20 עם היווצרות פוטנציאל כלכלי משמעותי בעולם החלו היקבים המקומיים לשאוף לייצר יינות איכות עבור שוק היין הבינלאומי. עשיית היין בארגנטינה משלבת טכניקות מהעולם הישן והחדש עם נטייה לעולם חדש. רוב המאלבקים האלה מכוונים לשתייה מהנה בתמחור נוח מאוד.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
