העובדה שהפורטפוליו של יצרנים נחשקים מבורגון כוללים גם כמה קרו בוז׳ולה מסקרנים תורמת להם הילה בורגונית. בל נשכח, גאמה (Gamay) היה הזן המועדף על פני פינו נואר בבורגון של אמצע המאה ה-14 בזכות קלות הגידול, הבציר המוקדם יותר, והיינות המלאים יותר שהניב – עד שדוכס בורגון הוציא אותו מחוץ לחוק ב-1395 עקב ״מרירות גדולה״.
אבל הסודות של בוז׳ולה צופנים יותר מזה, כמו יצרנים מקומיים מעולים שיינותיהם מתחרים בקלות בבורגונים בסיסיים עד פרמייה קרו. כשטועמים משלל כפרים ויצרנים, מתגלה פסיפס מסקרן, שהוא למעשה מטריצה: בין מסורתי לטבעי, בין הקליל לרציני, בין הקליל למהפנט, בין תסיסה רגילה לקרבונית, ולא בהכרח בסדר הזה. אז גם אם טעמתם בחייכם כמה מורגונים מפתיעים, או פלרי, מולן אה וון ועוד, הטוב עוד לפניכם.
תודה למפיק אסף עזרא יעל על הטעימה וחזי היקר על האירוח הנדיב
Louis Jadot Chateau des Jacques Moulin-a-Vent 2015
פתחנו ביין שמסמן רמת בסיס בתוספת רכות של גיל. היין מגיע מהשלוחה בבוז׳ולה של נגוסיאן ענק מבורגון. הוא כבר נמצא בקצה חלון השתייה עם מעט טאנין בשוליים ונוטה לצד הפרי עם איזון יפה אבל יריעה מצומצמת. יש כאן זיתים שחורים, אוכמניות פריכות, עשבוניות ירקרקה, זהו.
Domaine Jules Desjourneys Moulin-a-Vent 2010
אותו כפר, רק מיצרן 2 רמות למעלה (לפחות), ואנחנו בעולם אחר לגמרי. ז׳ול דז׳ורנה מחזיק בכרמים ממאקונה בחלק הדרומי ביותר של בורגון ועד חלקות איכות בבוז׳ולה שמתחת. היין כבר בן 13 ועדיין ידו עוד נטויה, ממש בתחילת חלון השתייה, למשך 5 שנים בערך. זיתים שחורים, קסיס וליקוריץ, ומתחת אדמתיות רטובה עמוקה שמזמינה התמסרות ולגימה איטית – למרות שהוא טעים מאוד ונגמר מהר. המחיר גבוה והאיכות באזורי בורגון וילאז׳ עד פרמייה קרו.
Domaine de Fa Fleurie Roche Guillon 2018
הנציג הראשון מהכפר הפרחוני הוא יין די משתולל, ייננות טבעית שאולי יצאה קצת משליטה (?) עם מורכבות על חשבון ריסון ואלגנטיות. הזיתים השחורים בגוון אפל ואדמתי שיש בו מעט ברט, מתיקות מתובלת של תסיסה קרבונית. לחובבי הגראנג׳ הטבעי בחושים.
Domaine Jean Foillard Morgon Cote du Py 2018
יין טבעי מסדר גבוה, שמשדר משהו קלאסי וחסר מאמץ ומרקד עמוק אל תוך אזורי האלגנטיות. ז׳אן פויאר מייצר למעשה יין טבעי לגמרי, ללא כל כימיקלים או ביסולפיט. הוא קל יותר בצבע ובגוף, עם ארומטיות פרחונית וחיה, אדמתיות עדינה מאוד. יין נעים והרמוני, נהדר. יצרן לחפש ולחמוד אותו.
Jean-Louis Dutraive Domaine de la Grand’Cour Brouilly Vieilles Vignes 2018
כאן הסגנון עמוק יותר בהיבט הטבעי עם מאפייני שמרים ויותר השפעה קרבונית. הצבע והגוף על הצד הקל. היין ללא סינון ובהתאם נראה מעט עכור, עם רימונים בשלים, גרניט ורמז למסטיק ותות. בולט בנגישות ובסגנון השונה.
Philippe Viet Régnié Haute Ronze Mosaïque 2019
בקבוק מגנום שהציג פן קליל, מעט יותר מרוכז מהקודמים ועדיין עגול והרמוני עם איזון שמקנה לו נגישות. העשייה ייחודית: 70% תוסס ומתיישן באמפורות מאבן חול והשאר בנירוסטה. באף אוכמניות מתקתקות, רמז לזיתים השחורים הנפוצים, נגיעה אגוזית וליקוריץ. החיך יותר אפל ופחות מורכב מהאף, עם הזיתים ההם ומרירות קלה בסיומת. יין מהנה ונגיש.
Jules Desjourneys Chenas Le Jugement Dernier 2014
השני של דז׳ורנה בטעימה צעיר יותר ובהתאם – הרגיש מעט צעיר מדי. מי ידע שיש קרו בוז׳ולה שדורש עשור ויותר להכנס לחלון שתיה… האיכות נוכחת: באף הוא חד ומרוכז, רענן עם חומציות בועטת, זיתים שחורים ופרי אפל, ליקוריץ וקסיס, אדמה רטובה וירקרקות ברקע. בחיך הוא טאני מאוד ועדיין מצליח להתאזן. צפוי להכנס לחלון עוד 3 שנים לפחות, שווה לחכות.
Gregoire Hoppenot Fleurie ‘Les Moriers’ 2014
טעים, מאוזן ונגיש. רענן וחמצמץ, מעט אלכוהולי, פרי קדימה, אוכמניות רעננות ועמוקות, דובדבן, קסיס וליקוריץ, עשבוניות, ברקע טאנין רך ואוממי שמופיע במיד פאלט.
Mee Godard Morgon Passerelle 577 2020
אחד מכוכבי הטעימה הוא יין הדגל של יקב עם סיפור אקזוטי, מגדלת יין ממוצא קוריאני שרכשה כרמים בעיקר במורגון. זו חיה אחרת לחלוטין, עם צבע, ריכוז ועוצמה שצריכים זמן. בנקודת הזמן הזו, אחרי כמה שעות אוורור ופתיחה קצרה בכוס, איכות הפרי מרשימה, עוצמה פוגשת דיוק ואיזון. בחיך הוא חמצמץ וטאני, עם פרי חד ועשיר, קקאו בסיומת, קסיס וליקורץ עם נגיעה מלוחה. יין שייקח לו לפחות 5 שנים מיד רצים לקנות את שאר יינות היקב המסקרנים.
Labruyere Moulin-a-Vent Le Clos Monopole 2014
את הכוכב המסורתי יותר של הטעימה שתינו אחרי 4 שעות פתיחה, אז למרות שהוא רך ושלישוני, הוא רק בתחילת החלון. יין פנטסטי, טעים ונדיב, עם בשלות טובה וחומצה רעננה שמאזנת אותה. הפרי שלישוני באופיו, עם תיבול מתקתק, ורדים מיובשים, הזיתים השחורים שוב, ליקוריץ, וגם לדר, אספרסו ותה. חצי שעה אחרי סיום הטעימה חזרתי אליו והוא המשיך להתפתח ולהשתפר. יין לחמוד ולחכות איתו.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
