אחרי שנים של דשדוש ביינות בסיס שנוצרו על ידי נגוסיאנים, בשנות ה-60-70 הגלגל החל להתהפך: דור חדש במשפחות המגדלים החל לטפח את הכרמים ואת ההקפדה ביקבים מתוך הבנה שאין דרך אחרת לשרוד את התחרות, והפירות החלו להבשיל לא הרבה אחר כך. אל האזור נכנסו בהדרגה יצרנים מובילים מהצפון שזיהו את הפוטנציאל ומציעים כיום יינות מעולים. בשנת 2020 הגיעה גם הכרה במעמד, כאשר 22 אפלסיונים זכו לדירוג פרמייה קרו – כמו גם חלק נכבד מיינות הטעימה שהפכו לכאלה.
סגנונית, המנעד כאן רחב כמו בכל בורגון. טרואר מעט יותר חמים וים תיכוני בהשוואה לצפון מניב יינות מלאים יחסית. קרקע חימר וגיר על מצע גרניט הופכת אצל חלק מהיצרנים לפנינים שמתחרות ביינות הקוט ד׳אור (במחירים אטרקטיביים ממש), בעוד החלק השני נכנס עמוק אל מועדון ״משחקי החיזור״, שם הייננות לעתים מעלימה את מאפייני הפרי.
תודות על הטעימה המרתקת: למפיק אסף ולמארח אלי.
Dominique Cornin Pouilly-Fuissé 2021
פתחנו במעודן שבחבורה. הפרי מגיע מארבעה כרמים שונים, חלקם נטוע בגפנים בנות למעלה מ- 110 שנה, והתרומה המורגשת כאן היא במורכבות מסוימת. האף עדין, עם מליחות ומינרליות דקות ולימון. בחיך המרקם מעט מלא ובתוספת חומצת תפוח. יין מאוזן ונגיש מאוד, שעושה חשק לטעום את יינות היקב האחרים שמיובאים ארצה.
Chateau-Fuissé ‘Tete de Cru – Tete de Cuvee’ 2021
היין המהוקצע והמסחרי של הטעימה הוא הפויי פוייסה הבסיסי של היקב הענק במונחים מקומיים. הוא מופק מלא פחות מ-40 כרמים מתוך 404 דונם שהיקב מחזיק. עשוי להנאה לא מחייבת ומציע מאפיינים טיפוסיים לשרדונה בסגנון בינלאומי. יש כאן הרבה רעננות, הדרים וסיומת מתקתקה-מרירה.
Domaine J.A. Ferret Pouilly-Fuissé 2020
המחוזר של הטעימה בפער הוא יין עם מקסימום התערבות וסגנון קשוח ובוטה. בנוסף, החומצה כאן גבוהה, הפרי נעלם כליל – בהשפעות החיזור כנראה – ונשארנו עם חיך עסיסי שסוחט בלוטות וסיומת לימונית מרירה. ״לחובבי הסגנון״ – מי אתם צרכני היין שהביאו את הייננים אל האופנה הזו?
Auvigue Solutre, Pouilly-Fuissé 1er Cru 2019
יין מכרם שהפך שנה אחרי לפרמייה קרו. באף חד וטהור, הדרים על קליפתם, תיבול אגוז וחמאה. בחיך פחות הלימה ופרי, חומצה קצת תפוחית וגסה. הפוטנציאל כאן התפספס.
Domaine Leflaive Macon-Verze 2021
Domaine Leflaive Pouilly-Fuissé 2021
פלייט מבית מוביל שנתן הצצה אל הבדלים קטנים שעושים הבדל גדול. 2021 היתה שנה קשה בבורגון, עם כפור באפריל שחיסל חלק משמעותי מהפרי שהנץ מוקדם אחרי גל חמים במרץ, אביב לח מהרגיל שהקשה על טיפול במחלות בכרמים ורק הקיץ המוצלח סיפק הבשלה טובה ומעט שקט נפשי לכורמים. דומיין לפלייב כנראה צלח את השנה הזו יותר מאחרים.
מאקון ורזה 2021: מאפלסיון שכן לפוייסה, יין עסיסי וקורן איכות שמרגיש דחוס ומאוזן באותה העת, לימון פריך, ניחוח שמרי, ברקע טיפולי חיזור וחימצון שמשתלבים במסגרת, חומציות מעט גבוהה שמצליחה להשתלב בעסיסיות. יין מהנה בהחלט.
פויי פוייסה 2021: מאוזן ונקי יותר, עם דמיון סגנוני מסוים לטרואר והסגנוון של היין הקודם אבל איזה הבדל בתוצאה. באף מקסים עולות מליחות ומינרליות עדינות, לימון מפתה, תפוח ירוק, לימון נקי ועמוק, חומציות מדויקת. שלמות.
Heritiers du Comte Lafon Pouilly-Fuissé 2021
בית מוביל נוסף שהקים פעילות מוצלחת במאקון. השני שלהם שאני טועם והקו השופע והמאוזן חוזר גם כאן. ריכוז ואיזון משתלבים באלגנטיות, באף ירקרקות של מלפפון, קליפות קלמנטינה, ברקע מינרליות ומליחות מרומזת. בחיך הוא עדין וארוך, יין טעים ועשוי להנאה.
L’Orangerie du Chateau des Quarts 1er Cru 2020
Clos des Quarts Aux Quarts 1er Cru 2014
אוליבייה מרלה ודומיניק לאפון מהיין הקודם רכשו בשנת 2011 ומנהלים יחד את אחוזת קלו דה קאר, שמציעה שני פרמייה קרו לבנים ופויי פוייסה אדום אחד (יש כזה, מסתבר). הזוג היה מהטובים בטעימה והפלייט מרתק בזכות פער בן 6 שנים בין שנות הבציר.
אורנג׳רי 2020: רענן, מורכב וחד יותר, עם פלינט ומינרליות באף, מלפפון, לימון ומליחות. החיך מעודן יותר, עם חומצת תפוח, מורכבות ואיזון יפה. יין מקסים.
או קארט 2014: הגיל הוסיף כאן דבש עמוק, קרם פטיסייר עדין, וגם כבדות מסוימת בסיומת על חשבון חדות. עדיין מהנה.
Jules Desjourneys Vignes Blanches 1er Cru 2016 / 2017
ז׳ול דז׳ורנה הוא יקב אוקסימורוני: הוא מבוסס במאקון ובוז׳ולה מהדרום הלא מיוחס של בורגון ומאידך כבר צבר מוניטין, ייחוס וביקוש שמזכיר יינות וילאז׳ ופרמייה קרו מהצפון עם תגי מחיר די דומים. וינייה בלאנש הוא כרם פרמייה קרו אחד מיינות הדגל של היקב. בבורגון 2017 היתה שנת בציר טובה מ-2016 וזה התבטא גם כאן.
וינייה בלאנש 2016: באף פלינט, מינרליות, מלפפון, לימון עם רמז לקליפתו, מרגיש דחוס ועסיסי כבר באף. בחיך מעט פחות ריכוז ומורכבות, ועדיין יש איזון יפה ורמז לשומשום קלוי. טעים ודי מרשים.
וינייה בלאנש 2017: הכל ״יותר״, בעיקר בחיך – חדות, לימון ופלינט. מרשים יותר מקודמו.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
