דני גליל הוא חלוץ מוערך ביבוא איכות ספציפי מפיימונטה, עם כמה מהשמות הכי אהובים שמגיעים לכאן. אחרי עשור פלוס של פעילות, דני והשותף החדש איתי גלייטמן הרגישו שהגיע הזמן למשתה מלכותי עם בקבוקים מבצירים מובילים ולא מעט גיל שהתיישנו במחסן, בעיקר מבצירי 2010 ו-2013.
2010 היתה שנה גדולה באיטליה כולה, ולעומתה בציר 2013 פתח באביב רטוב שעודד מחלות ודרש להפשיל שרוולים בכרם. הקיץ שעקב היה מיטבי וסייע להרים את התוצאות מעלה. הערב עצמו התפתח והתעלה לגבהים שהיתה בהם ברכה גדולה ובצידה קללה חרישית – כל בקבוק כאן ביקש שתייה ארוכה ומהנה לבדו. התמונה הכוללת יצרה פסיפס מרתק ודי מאתגר (מפגש ראשון עם לא מעט יינות עבורי) של נביולו גבוה ממגוון תתי-אזורים ומגדלי יין.
2010+2020 Luigi Baudana 'Baudana' Barolo
פתחנו בפלייט ברולו מחלקה בסרלונגה ד׳אלבה שקרויה על שם היקב, שנרכש על ידי Vajra. בציר 2010 לא היה בדיוק שיא ליין הזה – בדיעבד נזכרתי ששתיתי אותו לפני שנה וגם אז הוא לא בלט. זה לא אומר שהיין לא נהדר – הוא מפותח שלישונית באופן מזמין וארומטי, הכל מונח במקום, והמינרלית של סרולנגה (קרקע צפחה) מוסיפה חותם מינרלי-מלוח ברקע. רק חסרה מעט חומצה שתיתן לו נפח ואיזון מיטביים. לידו 2020 בהק ברעננות, רוחב ועומק שגם בניכוי עשור של גיל נתן איכות אחרת. המינרליות והורדים שרים כאן ועושים אותו טעים כבר עכשיו, אבל הוא יגיע רחוק ויתגמל סבלנות.
Giuseppe Mascarello Monprivato 2010
אחד הבקבוקים הנחשקים בקטגוריה הגיע לתת הופעה, ברולו מרשים שקשה להישאר אדיש לאיכויות שלו או להתעלות עליו. האדמה הדחוסה של חוואר-חרסיתי נותנת לו פרופיל דחוס, ולמרות שהוא כבר אלגנטי ורך, הוא עדיין צעיר ולא דשן, עם טאנין דוקרני ופרי אדום קראנצ׳י. האיכות הפנטסטית כוללת גם רבדים של קקאו, והוא כוכב בזכות, שעוד 5+ שנים יוסיפו לו מלכותיות שתהיה הדובדבן מלמעלה.
Cavallotto Bricco Boschis Barolo 2013
היין מהיקב האהוב וחובב הדיוק-הכפרי שומר על רמה גבוהה מבציר לבציר והתברר כצעיר מאוד כרגע. האף שלו מהמם ומשדר עוצמה, מול הפה שהיה סגור וקפוץ. אין כאן רכות כרגע, אלא פטל אדום מלא עזוז, תפוז אדום ורוזמרין. גם הטאנין צריך זמן. אם רק היה אפשר, הייתי חוזר אליו למחרת.
Poderi Oddero Barolo Bussia Vigna Mondoca Riserva 2010
אחת מהפתעות הערב, ברולו שיש בו הכל וכמה מאפיינים מיוחדים, שהזכיר שבבוסיה אפשר למצוא זהב. היין זוכה להתבגר יותר זמן בבצירים הטובים ביותר וכך הופך ״ריזרבה״. הוא שילב ברגש רוך ורעננות, שזיף מיובש ועלי ורדים, ירקרקות של רוזמרין, אדמתיות מעט סמיכה ובוצית, והוא במקום די מושלם כרגע. המחיר שלו נוסק בעקביות בשנתיים האחרונות ומאוד ברור למה. ברולו מפואר.
Giuseppe Cortese Barbaresco Rabaja Riserva 2013
הברברסקו היחיד של הערב היה חיה מאוד שונה. גם יין הדגל של ג׳וזפה קורטזה האהוב הופך לריזרבה בבצירי שיא, וכאן הוא מתמקד בפרי חינני מתפרץ ומעורר, שממלא את האף והחיך. הכל כאן צעיר ומלא חיים, ואי אפשר שלא לתהות לאן הוא יגיע כשיהיה גדול, למרות שהוא מספק חוויה מיוחדת כבר עכשיו, פצצה ארומטית של פטל ושזיף.
G.D. Vajra Bricco delle Viole Barolo 2010
היין מהחלקה שנקראת על שם הסיגליות שמעטרות אותה כבר נמצא במקום טוב מאוד. הוא נינוח, מפורט וכבר מציג רובד שלישוני ומורכבות. יש פה תפוז אדום, קפה, פלפל שחור, אוממי ועסיסיות טובה.
Brovia Rocche-Villero 150 Anniversario Barolo Riserva 2005
ב-2005 רקחו בברוביה לציון יום הולדת 150 ברולו ריזרבה משתי חלקות נפרדות שמבוקבקות בנפרד בשגרה, Rocche di Castiglione עם Villero. את המגנום המפואר הזה דני שלף בנדיבות מהאוסף הפרטי כאקט של נתינה מרגשת. היין ההדוניסטי והכי בשל של הערב היה כל כך טעים שכל ניסיון לנתח אותו עף מיד דרך החלון. הוא היה נדיב ורך, עם שזיף צעיר, עלים יבשים ופרי אדום בשל על גבול המתקתק, ועדיין מלא מרץ עם חומצה וטאנין שיסחבו 5+ שנים בקלות. ברולו נוקאאוט שאף בקבוק לא רוצה לעלות מולו בפלייט.
2010 Brovia Rocche di Castiglione Barolo
הערב נחתם עם עוד ברולו מעולה, החצי ״Rocche״ של הברולו הקודם, שהיה בו הכל, רוך ורעננות, והציג פרופיל מעט שונה שהוסיף עניין בפסיפס הערב. יש פה אוממי שמתערבב עם עלים יבשים, ושוב מליחות ומינרליות של הצפחה בקסטיליונה פאלטו.
עם הלשון בחוץ ועינים מזוגגות, בקושי הצלחנו לסכם את החגיגה, מרוב גודש, פרטים והנאה. בערב כזה אין מנצח מוחלט, אלא גוונים שונים שמספרים סיפור של בציר, יד של יינן, התחממות גלובלית, ניסיון מצטבר, וכמה תגליות חדשות ומשמחות.
