נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
Tornatore ‘Valdemone’ Spumante Extra Dry Rosé
אחד החברים הפתיע עם יין פתיחה של ממש – אתנה מבעבע מבית טורנטורה, שהתגלה כהפתעת הערב, יין שאין לו מקבילים. נרלו מסקלזה, האדום הנפוץ יותר של אתנה, נבצר מכרמים בצד הצפוני של ההר, עובר מעיכה עם אשכולות שלמים ואחרי הפרדה מהמשקעים נח על השמרים במיכלי נירוסטה למשך 4 חודשים. מבעבעים בשיטת שרמט הם בדרך כלל יינות מפשוט ועד רמה מעל, אבל כאן התוצאה אחרת לגמרי, במורכבות ובתפירה העילית. ריכוז ומורכבות מרשימים זוכים לאיזון שמעגל את היין באריזה אלגנטית ממש. ארומות ״כתומות״ (של יין כתום מהסוג המוקפד יותר) של משמש בשל, אפרסק, מינרליות עם נימים מעושנים, פרחוניות ורדים באקסטרים, עשבוניות עדינה, ומינרליות מרוכזת. החיך לא פחוות מרשים, עם מוס עדין שנפתח לכל המורכבות הזו וממשיך בסיומת ליניארית כמעט. יין מרשים, אם אתם פתוחים למשהו כזה.
Tornatore ‘Pietrarizzo’ Etna Bianco 2021
הלבן הגבוה של טורנאטורה מופק מכרם Pietrarizzo, קוטנרדה במונחים מקומיים, ששוכן גם הוא על הצד הצפוני של ההר. הוא עשוי על טהרת הקריקנטה, תוסס בחביות גדולות ונח על המשקעים כמעט 5 חודשים, שמעניקים לו רוך ועומק, יין עשיר ומורכב שכמו המבעבע תפור היטב. יש פה מבנה הרמוני של מינרל ופטרול עם מעט חימצון, פרי מתקתק ברובד הנמוך, תפוח ירוק בשל, קליפות תפוז וקלמנטינה, קרם לימון, קש וקפה קר (התיאור היחיד שהתאים כאן). בחיך הוא סמיך, עגול ורך עם ריכוז שעולה במיד פאלט ונושא את המורכבות, חומציות עדינה ורכה. הדיוק הזה הופך אותו לטעים מאוד, ויש כאן לא מעט מאפיינים שיתיישנו יפה לפחות 5 שנים אם לא עשור.
Idda Etna Rosso 2019
גילינו שאין מה לרוץ לפתוח אתנה אדום של אנג׳לו גאיה, עם עוצמה שמחכה לכמה שנים של עידון. כמו ששמעתי כבר, הוא הרבה פחות מרוסן ממה שגאיה עושה בפיימונטה, לשמחתי, אבל זה רק בפוטנציה, כי האף מבטא את הפונציאל והחיך לא הגיע לאירוע. ההבטחה כאמור קורנת באף, שהוא רענן מאוד ופרחוני, פרי אדום צעיר, מינרליות ומחטי אורנים, תפוח אדום. בחיך הוא טאני וקשוח, עם ירקרקות בוטה ומרירה, וזעקות שאר הרבדים עולות בעמימות מתחת אבל לא מתקרבות לצוף על פני השטח. גם שעתיים אחרי הפתיחה לא היה שינוי משמעותי. לא להתקרב בשלוש השנים הקרובות לפחות.
Eruzione 1614 Nerello Mascalese 2019
יש תחכום מסוים שמוצאים לרוב באדומי אתנה ומרגיש ״בורגוני״, והיין הזה מיקב פלנטה מרגיש יותר צנוע עם רגליים על הקרקע, סגנון סיציליאני שמרגיש אולד סקול. כרם Sciaranuova ניטע בשנת 2008 בצד הצפוני של הר אתנה על חול בזלתי שחור, קרקע עשירה במינרלים שנוצרה בהתפרצות געשית של שנת 1614 ונמשכה עשר שנים (!). הגפנים הצעירות בשלב זה מניבות רעננות, ועם מעט סבלנות – אוורור ממושך או יישון לעוד כמה שנים – מתקבל גם קורטוב של עומק. המרקם אוורירי, יש פה אוכמניות, אדמה רטובה, תפוח אדום ומשהו פלפלי ירקרק שמזכיר גמבה. בחיך טאנין וחומציות חיים ורעננים, בתוך גוף בינוני ש-14% תורמים לו נפח, ומרירות רעננה בסיומת. יין מהנה, בגובה העינים, שנותן פייט מסוים לבורגון בסיסי.