פשוט לשתות יין טוב! משלוח מיוחד בחיפה והקריות
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

טעימת דואורו אדום Red Douro Tasting

טעימת יינות אדומים מעמק הדואורו - בלוג הפיינשמקר

בין האדומים של פורטוגל ששתיתי עד היום, שרובם היו מעמק הדואורו, תמיד עבר חוט מקשר די ברור: פרי מרוכז ועסיסי, שנתמך על ידי חומציות גבוהה יחסית, בדרך כלל על הצד המאוד הרענן. אבל הדואורו מורכב כיום מפסיפס רחב בהרבה, ומעבר לאיכות ותמורה גבוהה שתרמו לפופולריות של האזור, הוא ממשיך להתפתח כאזור איכות ליינות לבנים ואדומים, מבוססי זנים אנדמיים, מקומיים וייחודיים.

את הטעימה ארגן אסף עזרא יעל עם אירוח מושלם של טל רפאלי היקרה, כולל כמה בקבוקים נחשקים שתרמו המשתתפים.

הסטוריה ארוכה יש לעמק הדואורו כאזור יין, אבל לא ביינות ״רגילים״ אלא יינות פורט מחוזקים. ענבים גדלים בו למעלה מ-2000 שנה וייצור יין מתועד בו משלהי תקופת האימפריה הרומית. בשנת 1675 תועד בו לראשונה ייצור פורט, שזכה ב-1756 להגדרה והפך לאזור היין הרשמי הראשון בעולם. דואורו היה לאורך שנים שם נפרד ליינות הפורט המחוזקים, שידעו לשרוד מסעות ארוכים בים וכך הפכו למותג בינלאומי. ייצור יינות רגילים נחשב זניח ויועד לצריכה מקומית. רק באמצע המאה ה-20 נעשה מאמץ ממוקד בייצור יינות איכות, בהשפעת ביקור של מומחה גפן בבורדו, והבציר הראשון של יין ״גבוה״ היה 1952. בכרמים ההיסטוריים בדואורו נהגו לערב שלל זנים מחוסר עניין בזהותם המדויקת, ורק משנות ה-70 של המאה הקודמת החלו לבדל ביניהם וגם לנטוע חלקות חדשות שהוקדשו לזן בודד. עדיין, הכרמים ההיסטוריים המעורבים עם הגפנים הבוגרות נותרו סמל נפוץ של היין המקומי וזה ניכר גם בטעימה הזו.

בורדו נשארה השפעה גדולה על יינני הדואורו, אבל אפשר גם לזהות כיום השפעות מגוונות יותר. ייננים חלוציים כמו לואיש סיאברה ודירק ניפורט חוצבים סגנונות חדשים עם השפעות מאזורי היין נוספים שמהווים השראה עבורם. התחושה החלוצית-ניסיונית עלתה לא מעט בטעימה המרתקת הזו. דואורו הוא אזור עם הפרשי טמפרטורה גדולים בין יום ולילה, ודרגות החום המקסימליות שעלולות להביא לבשלות יתר כמעט ולא הורגשו בטעימה, והדגישו את הכורמות הטובה שעומדת מאחורי היינות.

Luis Seabra ‘Xisto Ilimitado’ 2021

לואיש סיאברה הוא אישיות דומיננטית בעמק הדואורו, עם מסלול ארוך בענף: החל מחקר קרקע בכרמים, מורה לתורת הגפן, עבודה חלוצית לצד דירק ביקב של משפחת ניפורט, עד שהקים יקב משלו ב-2013. פתחנו עם הלבן הבסיסי שלו, כי למארחת היקרה ממש ״התחשק לבן לפתיחה״ ולשמחתנו נידבה מהאוסף את אחד הלבנים הפופולריים ביותר בקטלוג של היבואן. לא קשה להבין למה: יש פה איזון ומבנה מגובש סביב חומציות חדה שמזכירה במשהו פטיט שבלי טוב, עם מעט מינרליות שתומכת בסגנון. היין מורכב מארבעה זנים לבנים מקומיים – בעלי שם מאתגר להגייה – וגדלים על קרקע עשירה בצפחה. לבן מאוזן ונגיש בזכות אלגנטיות וחדות עדינה.

Conceito ‘Ontem’ 2016

את חלק האדומים פתחנו עם הכי הרבה חומצה בטעימה. Ontem פירושו ״אתמול״ בפורטוגזית, והשם נגזר כנראה מכרם מעורב בן למעלה ממאה שנה, כי היקב בעצמו מצהיר על קו מודרני שהשפעתו ברורה ביין, עם סגנון שמרגיש מעט טרנדי שדי מרגיש ״מינימום התערבות״. הוא יותר בשל ומאוזן באף ויותר פרוע בחיך. פרי אדום, תפוז חמוץ, תיבול אקזוטי ירקרק ברקע, זיתים ירוקים. יין מעניין, שצריך  קצת יותר תשומת לב לבדו, וכנראה יותר גסטרונומי משתייה סולו.

Luis Seabra ‘Xisto Indie’ 2017

השני של לואיש סיאברה בטעימה הוא ״סינגל״ מכרם שניטעה ב-1950 בגובה 510 מ׳, עם לא פחות מ-9 זנים אדומים מקומיים. היין נח 22 חודשים בחביות בנות 500 ליטר שכמעט ולא מורגשות כאן, בעיקר מרמזות על עוצמות הפרי שדורשות ריכוך כדי ליצור איזון והרמוניה. הוא פרשי, עם תפוחים רעננים – מוטיב מפתיע וחוזר בטעימה – יחד עם תפוחים בשלים, פרי אדום, ריכוז טוב, תיבול עדין אקזוטי מרומז, מתחת עולה רובד אפל של זיתים שחורים ואדמה. יין מאוזן, רענן מאוד גם בגיל 6 עם חומצה דומיננטית.

Carlos Sampaio Alonso ‘Piano’ Grande Reserva 2017

ניסיון ליצור יין מאוד עשיר הניב פרי דחוס קצת יותר מדי שחומציות טובה בקושי מאזנת; גם הטאנין קצת אגרסיבי מדי ומרירות בסיומת לא תורמת לאיזון. העומס מתחיל כבר באף, עם אלכוהול נדיף ופרי עמוס. יין מורכב, עם רבדים של אוכמניות מיובשות, תפוחים אדומים ונימים ירקרקים. יש כאן פוטנציאל שכרגע נפיץ מדי. לו היה לי בקבוק, הייתי מחכה איתו עוד 5 שנים לפחות.

Niepoort Telmo Rodriguez ‘Omlet’ Tinto 2008

החריג הראשון גם בסגנון וגם בגיל הוא חיה אחרת ונינוחה בהרבה ממה ששתינו עד עכשיו, פרי שיתוף פעולה של דירק ניפורט וטלמו רודריגז הספרדי שמשקם כרמים ואזורים ותיקים ומוזנחים. יותר פרי שחור מאדום, איזון בין בשלות ורעננות ברמת יד אמן, ירקרקות של עשבי בר, וניל עדין, נגיעה של לכה ברובד התחתון שמרגישה קצת כמו מינרליות, לא מעט רבדים שלישוניים כמו עלים יבשים חגורה מעור ישן שגורמים לו להזכיר קצת יינות מריוחה. יין נעים ומדויק שמאוד מוכן לשתייה בשלב זה.

Quinta de Crasto Reserva 2015

אחד היינות הגבוהים של יקב סולידי ומהוקצע. יין רך ומיושב, מאוזן מאוד. תפוזים ותפוחים רעננים, אוכמניות רעננות, עם רבדים תחתיים של תיבול וירקרקות עשבי בר. דוגמה ליין מסחרי יותר שתמיד יהיה נעים אבל לא בהכרח מעניין מספיק.

Roquette & Cazes ‘Xisto’ 2015

פרי שיתוף פעולה של היקב המסחרי מהיין הקודם עם משפחת קאז משאטו לינץ׳ באז׳ מפויאק הוא דוגמה ליישום מוצלח של פרקטיקות בורדולזיות בהתאמה לזנים המקומיים של הדואורו. תסיסה בטמפרטורה גבוהה מהנהוג בפורטוגל עם רמונטז׳ (pumping over) מוגבר והשרייה ארוכה תורמים ליין ריכוז שמטופל היטב ומגיע לאיזון יפה. יש כאן שפע פרי טעים לצד חומציות מדודה שהופכים היין הזה לאחד הטובים בטעימה. הוא קצת שונה, עם טבק באף שממש מזכיר בורדו ופרי לינארי ומעט מלוח, טעים ומפתה. טאנין חי ומעט מרירות בסיומת מוסיפפים עניין ולא משתלטים עוצמת הפרי והתיבול, ציפורן בעיקר, ושוב מגיח התפוח הירוק בסיומת. יין מעולה שהייתי שמח לחזור אליו – רק שהוא נדיר, עם ייצור בין 3000-4000 בקבוקים בלבד בשנה.

Niepoort Charme 2017

דירק ניפורט הוא נצר למשפחה ידועה של יצרני פורט מעולים שהפך לאחד השמות המוכרים ביין העולמי. האהבות שלו בעולם היין הופכות להשפעות עמוקות ביינות מסקרנים, ובמקרה זה בורגון – הרמז בשם הוא המאפיין הגס ביותר ביין שכולו עידון. הפרי שממנו מופק יין חריג מאוד בסגנונו לאזור דווקא מגיע מכרם ותיק (גפנים מגיל 70 ועד למעלה ממאה) בגובה נמוך יחסית בין 300-350 מ׳ על קרקע צפחה, עם שלל זנים כמיטב המסורת. המרקם אוורירי, והיין נוטף קסם בחוסר מאמץ, קפה מוקה וקרמל של סוכריית ורתר׳ז, פרי מעט שלישוני, עם עלים יבשים ופטריות, וחומצה מדודה ברקע שעולה גם בסיומת. הכל נופל יפה למקום באופן עדין וחכם, בוגר ונינוח. יין מנצח.

Quinta dos Muros M7 2016

אדום רך וירקרק, מרגיש בוגר ונינוח עם השפעות בורדולזיות, וקצת נחבא אל הכלים. עם מעט תשומת לב עולים תיבול ירקרק של אקליפטוס, פרי אדום, מעט קפה, קסיס ותפוח אדום. יין יפה שקצת הלך לאיבוד בטעימה הרוחשת ויכול לייצר יותר עניין בשתייה סולו.

Quinta do Vale Meão 2019

יין מושקע מיקב היסטורי שקשור להשפעה הבורדולזית על האזור כולו, מופק מכרמים מאוד בוגרות, כל זן מטופל בנפרד (כולל דריכת ענבים מסורתית באמבט בטון) וחלקו עובר המרה מלולקטית. התוצאה מרגישה יותר מסחרית במקבץ, עם תיבול וניל ועץ יותר בוטה, גם בגזרת הטאנין, מרירות עם אקליפטוס ותפוח. פחות התחברתי.

Wine & Soul Pintas 2019

יין גבוה ויומרני עם פוטנציאל, שנפתח הרבה הרבה לפני זמנו. אדום הדגל של Wine&Soul מופק מכרם בת 90 שבה גדלים לא פחות מ-40 זנים מקומיים שונים. גם כאן הסחיטה מסורתית בדריכת ענבים בתוך אמבט בטון ולאחר מכן יישון 20 חודשים בחביות צרפתיות (לא מצוין הגודל). קסיס ואניס פותחים אדום דחוס קצת שונה, עץ ברקע לא משתלט, יש איזון בתוך עוצמה שהיא פשוט צעירה מדי ולא מספיק נגישה כרגע. חלון השתייה שלו כנראה רק ייפתח בעוד עשור. יותר עוצמה מאיזון ומורכבות כרגע.

Graham’s Quinta de Malvedos 2005

פורט מתיישן שמרגיש בשל ורענן בו זמנית, צימוק ודבש וקצת פטריות ואדמה, תיבול דומיננטי של ציפורן, אקליפטוס ואוממי. פצצת טעם אחרי ערב שהעמיס על החיך ולכן היה קצת קשה ליהנות ממנה.

SHARE​

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

ארטיפיצ׳ה טינטו ליסטן נגרו - בלוג הפיינשמקר

Artífice Listán Tinto

אדום זני אותנטי מטנריף, ייחודי ומאוד שונה, מגובש ועשוי היטב. מומלץ להרפתקנים

שלושה מבעבעים לשנה האזרחית החדשה - דצמבר 2023, בלוג הפיינשמקר

סקירת מבעבעים – דצמבר 2024

סוף השנה האזרחית הניע חשק למבעבעים טובים. כל השלושה למטה היו גם חוויה מרעננת, זמינים במחירים נגישים יחסית ובאיכות מפתיעה.

ז׳אן פואיאר מורגון - בלוג הפיינשמקר

Jean Foillard Morgon

קרו בוז׳ולה נגיש ועשוי למופת, ברמה של בורגון בסיסי טוב. מומלץ

כבר רשומים? התחברו

רישום משתמש חדש

שלום לך :-) רק רצינו לוודא...

…שהגיל שלך הוא 18 ומעלה.

דילוג לתוכן