רוזה…? רוזה!

הפרלמנט החליט על טעימת רוזה, והרווח – למרות שהערב היה גם קצת מבלבל – היה כולו שלנו. מבלבל כי יין הערב בפוטנציה היה מקולקל, ועוד אחד מהגבוהים הגיע לפרק רק למחרת, ואף על פי כן, היו כמה תגליות מעניינות.

גם הקונספט קצת מצחיק: אף אחד מאיתנו לא היה חושב לערוך ״טעימת יינות לבנים״ חסרת ספציפיות. אבל רוזה עדיין נחשבת קטגוריה צדדית, והערב הזה שם אותה במרכז. יינות העולם החדש נתנו בראש באופן כללי, וזה לא מפתיע. רוזה הוא יין די ״טכני״, מופק בעיקר מזנים אדומים בטכניקות ייצור מודרניות שמאפשרות גיוון עצום בין היינות, וקטגוריה מתפתחת ופחות מקובעת יש בה גם מקום להרבה חדשנות.

Domaine de l'Olivette Bandol Rosé 2023

פתחנו עם נציג רך של העולם הישן. בנדול הוא בנדול לא פחות מאשר הוא פרובנס, אפלסיון שנטוע בעיקר מורבד וקצת גראנד וסנסו שמהם מפיקים יינות עם אופי מובחן, גם במקרה הזה. קרקעות סיליקה-גיריות, שפע שמש ורוחות מיסטרל מצננות הן נקודת פתיחה טוב למורכבות, רעננות ומרכיב אדמתי מעניין. הסגנון כאן לא מתחנף, לשמחתי – בארץ לא חסרים רוזה פרובנסלים נעימים עד שעמום, שמשטיחים את הקטגוריה לטעמי. הוא לא יין מתוחכם, אבל מלא אופי: המרקם הפרובנסלי המעט סמיך נתמך בחומציות חדה ומעט מרירה שאורבת מתחת כל הזמן, ומעל פרי עדין שמוקף בפרחים לבנים פלפל לבן ומינרליות. הוא גם גסטרונומי אבל טוב מספיק לשתייה סולו שגרתית. בעונה הנוכחית הוא יין אמצ״ש מושלם.

Sokol Blosser Rosé of Pinot Noir 2022

אורגון כבר מתחרה בקליפורניה בפינו נואר ושרדונה. כמצופה מפינו מאורגון, יש כאן גם חומציות גבוהה וגם ״פרי קדימה״. היופי הוא במנה המרוכזת שהם מרעיפים יחד, שלא יוצאת משליטה. אין מורכבות מעבר, אבל יש אורך יפה. אפריטיף מעורר ומאוזן, מעט אלגנטי, ושלם.

Bernhard Ott Rosalie 2023

לא ייאמן מה אפשר להוציא מצוייגלט, הזן האוסטרי האדום שיודע לספק חומציות ולא התרומם לכדי חותם זכיר. תרבות היין הצרפתית יקרה לליבו של ברנהרד אוט, ושימשה לדבריו השראה ליין הזה, אבל היין הוא לא רק אוסטרי – אלא מפגין איכויות של לבן מקומי גבוה של ממש. הוא כל כך חד שקשה להשוות אותו לרוזה כלשהו, כולו מינרליות ופרי חותך כמו אזמל מנתחים. יש גם בישום מטריף של תות שדה ופטל שמרחיב את האף עוד יותר, וחומצה של תפוח גראן סמית שמתדלקת את הדימיון ללבנים האוסטרים. ועם החדות יש גם עידון מדויק בקנה מידה ממכר. יין חד פעמי, שיש לו גם צבע יפה וחריג.

Chateau d'Aqueria Tavel Rosé 2022

כל החדשנות הזו קיבלה קונטרסט ראוי: מול כל ״הצעירים״ הגיע נציג ותיק, מלא קצוות פתוחים וסימני שאלה (חבר לתחום קורא לזה – שלוש נקודות). זו הפעם הראשונה שאני מקבל חבילת עולם ישן במופגן בתוך רוזה שהוא מסע מתפתח באף ובחיך. יש כאן ממסך של זנים אדומים ולבנים שגדל על חימר–חולי עדין: גרנאש, סירה ומורבד הם העיקר, בתוספת קליירט ובורבולן הלבנים המקומיים, וגם סנסו. גם הפרופיל מרתק ושונה לגמרי: יש כאן פלפל שחור של הטרואר הרוני, עם מינרליות יותר סמיכה, תות שדה מיובש, ופומלית אדומה. העידון וההרמוניה מבקשים בצדק שתייה ארוכה וסבלנית, ואז אפשר לשים לב לנימים חייתיים שממשיכים את הקו הייחודי. רוזה שאשמח לחזור אליו.