• יקב: Nino Negri (ולטלינה, איטליה)
• בתמצית: איטלקי ייחודי ומורכב, חמצמץ ומלא אופי, עוצמתי ומסתורי. מומלץ לחובבי פיימונטה והרפתקנים
• הרכב זני: 90% קיאוונסקה (נביולו), 10% מרלו
• הרכב קרקע: אדמת חימר חולית, אזור יין ולג׳לה (Valgella)
• אלכוהול: 13%
• חשוב לדעת: לאוורר היטב שעתיים לפני השתיה. יתיישן לפחות 7 שנים משנת הבציר
• מחיר מומלץ: 115₪
• יבואן: הכרם
• ללגום ליד… עם פסטות חמצמצות עשירות, רוסטביף, מאזטים מלוחים. מהנה לבדו

The post Rivetti & Lauro Cormelò 2013 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

ההדמייה למטה מראה את עמק ולטלינה עם כתמי צבע המסמלים את אזורי האיכות השונים. בפינה השמאלית התחתונה שני אזורים ״כלליים״ בצבע כתום וביניהם בירוק ׳מארוג׳ה׳ (Maroggia) הפחות מפורסם מבין אזורי הסופריורה; בקצה מימין Sasella, Grumello ,Inferno, Valgella.

ספורצט – האייקון של ולטלינה
ספורצט (Sfurzat או Sforzato), שפירושו ״מחוזק״, הוא המובחר מבין יינות האיכות של האזור. הוא מתפקד כיין האיקוני והשגריר של ולטלינה, בדומה ליינות מאזורים אחרים שבזכותם עלו למעמד של מותג. הספורצט נזכר במאמריו של איש ההשכלה אורטסיו לנדו (Ortesio Lando 1510-1558) שצוטט בספרו של קזימירו מאולה “ולטלינה: היין והאזור” בתיאור של מעלות היין ויכולות הריפוי שלו. ספורצט הוא יין מורכב ועשיר המופק בתהליך מורכב ובשנות בציר מוצלחות בלבד מהפרי האיכותי ביותר מחלקים מובחרים של חלקות Superiore. שיטת ההפקה של ספורצט כפי שהיא מוכרת לנו כיום החלה ביקב נינו נגרי בשנת 1956 וכוללת תהליך מיוחד של ייבוש הענבים ששימש כהשראה לשיטת פאסיטו (Passito) של יינות אמרונה מאזור ולפוליצ׳לה. בוצרים שעברו הכשרה מיוחדת מסיירים בחלקות ספציפיות של כרמי סופריורה שונים ובוחרים אשכולות קטנים ומאווררים יחסית. האשכולות מונחים למשך שלושה חודשים על מדפים בצריפי עץ הנקראים ״פרוטאיו״ (Fruttaio), אשר נבנו בין הכרמים בגובה המספק אוויר קר וצח שישמור על הפרי בריא ונקי לייצור יינות איכות. במהלך חודשים אלה האשכולות עוברים ניפוי של הפרי שלא התפתח בצורה מיטבית. בעוד הפרי מאבד נוזלים ומתרכז, הזגים (קליפות הענב) נלחצים אל תוכן הפרי ומוסיפים עומק וריכוז למאפייני היין. אחרי סחיטה והשריה ארוכה היין עובר להתיישנות בת שנה וחצי לערך בחביות צרפתיות חדשות. היין בעל יכולת התיישנות מרשימה וביישון למשך עשור ויותר מפתח גוף טעמים עשיר, מאפיינים אדמתיים ומינרליות.

תודות לעבודת שטח ושווקי יין פתוחים לחדשנות וטרנדים, בעשורים האחרונים הספורצט זוכה להערכה על ידי מומחי יין וצובר נקודות חשובות עבור ולטלינה בשווקי ייצוא. זאת למרות שולטלינה רחוקה מלהיות אזור יין מפורסם ויינות ספורצט, כמו שאר יינות הסופריורה מהאזור, עדיין מתומחרים נמוך בהרבה מברולו וברברסקו האיקוניים מפיימונטה.

ביום השני לסיור ביקרנו בארבעה יקבים, שניים מהם מסורתיים באופיים, אחד שונה ומודרני עם מגמת איכות וליטוש לא אופייניים ויקב נוסף מודרני וצעיר עם אופי נגיש.

Aldo Rainoldi
ריינולדי (נהגה “ראינולדי”) הוא יקב ותיק ומוערך עם סגנון מקומי מסורתי, עולם ישן עדין ועמוק. מעבר לצריכה המקומית והמסחר המסורתי עם השווקים הצמודים מעבר לגבול הקרוב, היינות מיוצאים לאנגליה וארה”ב; היקף הייצור השנתי הוא כ-200,000 בקבובים. היינות הם מהטובים שטעמנו בולטלינה וניכרת בהם הנאמנות למסורת, ללא השפעות מודרניות כמעט, מלבד נסיונות חדשניים יחסית כמו יינות לבנים מסוביניון בלאן וקיאוונסקה. בולטים בייחודם יינות הסופריורה הגבוהים, שנשמרה בהם הרעננות; זה מעורר הערכה ביינות עומק ארוכי ייצור ויישון שכאלה ומעיד על רמת הידע בייצורם והייננות המעולה כאן. ושוב, אלה יינות שיש בהם צניעות טובה וחום, ולטלינה במיטבה. האינפרנו הפשוט יותר של היקב היה נהדר; הגרומלו ריזרבה היה עמוק ומופלא כמו יינות אחרים שנתקלנו בהם מתת-אזור זה; הספורצט הגבוה של היקב נקרא על שם צריף ייבוש הענבים, Fruttaio Ca’ Riziieri, והיה מורכב ועמוק, עשיר ורענן, מרשים.

Vini Fay
סנדרו פאי הפך בשנת 1973 את מסורת היין המשפחתית ליקב, ותוך כדי פיתח את הסגנון המקומי בכיוון יומרני ומרשים. היקב הקטן מייצר בסך הכל 80,000 בקבוקים בשנה, אבל האיכות, הדיוק והליטוש ביינות היקב הם בסדרי גודל שמזכירים את יינות פיימונטה הגדולים. אלנה, בתו של סנדרו שנטלה על עצמה חלק מניהול היקב, אירחה אותנו והפגינה בקיאות מרשימה בכל ההיבטים – הטרואר, ההיסטוריה, היין וגם השיווק שלו. לדבריה הטרואר של האזור כולו מתחלק לשלושה גבהים: הנמוך לח וקר יותר בחורף ומניב פרי בעל זג דק ועל כן יינותיו בעלי טאניות נמוכה ופשוטים יותר, האמצעי בעל יינות במשקל ״בינוני״ והגבוה מניב פרי בעל קליפה עבה ויינות עוצמתיים וטאניים בהתאם. רוב כרמי היקב ממוקמים בתת-אזור Valgella והיינות כולם מכרמים יחידניים (Single Vineyard) באזור זה. מלבד קיאוונסקה נטועים בכרמים זנים נוספים שמותרים עד 10% בממסך בהפקת Rosso di Valtellina. היין הראשון בטעימה היה Costa Bassa, נביולו צנוע יחסית אבל עם מעט מורכבות ואפלוליות, וגם חומציות מרוסנת ביחס ליקבים אחרים (סימנים של מודרניות אולי). אחריו הגיע La Faya המסקרן, IGT ״מחוץ לתקן״ שכולל חוץ מקיאוונסקה גם סירה ולמעלה מ-10% מרלו, יין עדין ורך, מאוזן, מורכב ולא שגרתי. Carteria היה מעניין ושונה עם מאפייני דובדבנים חמצמצים. אחרון היה הספורצט שנקרא Ronco del Picchio על שם מין נקר מקומי, פירותיו גדלים בגובה 750 מ׳, שהיה מורכב ורב ניואנסים מבלי להיות עמוס, עדיין צעיר וטאני, יבשיל ויתפתח בעשור הקרוב אם לא למעלה מכך. היינות היו מתוחכמים ומרשימים.

Rivetti & Lauro
הילד החדש בשכונה הוא יקב עם גישה מרעננת, שלקח כמו היקב הקודם את הסגנון המקומי לכיוון חדש, אבל לא יומרני – להיפך. היינות רעננים וישירים, נגישים מאוד, מבטאים צד מודרני של ולטלינה, החל מצורת הבקבוקים האחידה והייחודית, הבורדולזית-משהו, המשך בתווית בת-זמננו באופיה וקלה לזיהוי וכלה ביינות בגובה העינים, שיש בהם זיקה עדינה למסורת אבל פניהם לעתיד ולצרכן היין המודרני הבינלאומי. מרכז המבקרים הנעים והעדכני שוכן יחד עם חדר יישון החביות של היקב בבניין שהוא מעין טירה קטנה ועתיקה בלב העיר טיראנו, בעוד שהפקת היין נעשית במתקן נפרד באזור הכרמים. השיחה מאוד בגובה העינים ובלתי אמצעית, כיאה ליקב צעיר שמכבד את ההיסטוריה אבל בעל DNA מודרני לגמרי. המארחים המפנקים חלקו פחות או יותר הכל איתנו, כולל הסמלים הקולינריים המקומיים ברזאולה ופיצוקרי. היינות נגישים וזורמים, הרבה פחות מחייבים מהסגנון המסורתי. התחלנו עם Calis, בלנד לבן של פיניולה שהופק כיין לבן ומעט סוביניון בלאן, מוצלח מאוד – מרענן, טעים, מדויק ונקי, מורכב עם מעט מינרליות עדינה ונוכחות פרי טובה. Sotamà הוא בלנד אדום זורם, עשוי קיאוונסקה בתוספת מעט סירה, עם לא מעט ״ולטלינה״ ביין שמכוון לשתיה זורמת בעונות החמות. Cormelò ממשיך באותו כיוון אבל עם מרלו. אחרי יינות IGT הגיעו המסורתיים יותר: Sasella שהיה עשוי היטב עם אף נהדר וגם Inferno מוצלח וטעים. הספורצט שנקרא Sforzato Dell’Orco היה רענן ועדין, עשיר ועם זאת לא מכביד, מורכב ומתוחכם בפרשנות החדשה לאייקון המקומי שיש בה אופי ועומק. היינות היו חכמים בפרשנות היפה והמודרנית שלהם, עולם ישן-חדש, ומנבאים ליקב עתיד ורוד.

Nino Negri
האייקון של ולטלינה בעיני רבים זכה למעמדו בעמל רב, מחקר עיקש ושאיפה למצוינות. זהו כנראה היקב הראשון בולטלינה שיינותיו מיובאים לישראל בצורה סדירה. היקב הוקם בשנת 1897 ובשנות השבעים עבר שני שינויים משמעותיים: איש היין המוערך קזימירו מאולה (Casimiro Maule) קיבל לידיו את ניהול היקב וקבוצת ניהול גדולה רכשה אותו ואיפשרה לו להתפתח באופן מיטבי. היקב אחראי לרבע מסך ייצור היין בולטלינה ומטפח כרמים בהיקף 310 דונמים בחלקות הטובות ביותר באזור, מה שמאפשר היצע רחב מאוד של יינות. סגנון היינות נאמן למסורת אבל יש גם מין המודרניות בצורה שבה הוא מנגיש את הסגנון המקומי לחיך הבינלאומי שפתוח לסגנונות אותנטיים. חלק בלתי נפרד מנגישות זו הוא האיכות הפנטסטית שלהם – בעלי נגיעה של שלמות – קשה לחשוב איך ניתן לשפר אותם, מבטאים טרואר ספציפי ואיכותי שמטופל בקפדנות, עם צניעות טובה של חום אנושי נעים; זהו אופי מיוחד שעולה מכל יינות היקב כשלומדים להכיר אותם מקרוב.

בכניסה למרתפי היקב העצומים הבחנתי בפוסטר גדול שכולו שורות של כתובים ובתחתית הופיע משפט שצד את עיני: ״L’orto al grasso, la vite al sasso”. המשפט באיטלקית של פעם אומר: ״ירקות הגינה – לאדמה, הגפנים – לאבן״. זה הרגע שבו אני עוצר לרגע ומבין, טרואר ״עולם ישן״ על רגל אחת, הצורך של היין באופי שמגיע מהקשיחות והאופי של הקרקע. כמה יפה, כמה חכם. מזל שטרחתי לשאול.

בהכירנו לא מעט מיינות היקב, את הטעימה ביקשנו להקדיש ליינות שאינם מיובאים לארץ. האינפרנו והפראצ׳יה הבסיסיים יותר נהדרים ומעט מחוספסים. טעמנו גם ניסיון מודרני של היקב, בלנד אדום בשם Sciur (מבוטא ״שור״ ופירושו באיטלקית לומברדית ״גילוי בלתי מכוון״) שהיה צעיר ומעניין; היין הוא חלק מפרויקט ארוך טווח של היקב בשיתוף אוניברסיטת מילאנו לפתח חקלאות בת-קיימא ולחדש את המסורת העתיקה של בניית קירות האבן התומכים בטרסות של כרמי ולטלינה. כפי שנהוג בחלק מהיקבים הותיקים, גם נינו נגרי מפיקים יין מבעבע בשיטה מסורתית של תסיסה על השמרים בבקבוק, במקרה זה מקיאוונסקה, שרדונה ופינו נואר; Cuvée Carlo Negri היה רענן ומדויק, קליל ונעים מאוד, נפלא. לקראת סיום הטעימה הצטרף אלינו המאסטרו מאולה בכבודו ובעצמו. השיחה באיטלקית התנהלה בעצלתיים ובגובה העינים, והעינים הטובות והצנועות של אחד מאנשי היין המוערכים באיטליה דיברו גם הן. כשחשבנו מה עוד אפשר לבקש ביום כזה, שאל קזימירו אם נרצה להצטרף אליו לסיור בכרמי היקב.

הגענו אל כרמי היקב בטירת גרומלו (Grumello) העתיקה, שעל שמה נקרא אחד מאזורי הסופריורה.

זהו מקום קסום שזכה לשימור עם שילוט מסודר, ואתר מושלם לפיקניק, כולל ספסלים ונוף יפהפה.

קזימירו סיפר על עבודת הכורמות המפרכת על אדמת הסחף שאוגרת מעט מאוד נוזלים. אם אנחנו רגילים לשמוע על ביכור של גפנים בוגרות ליינות איכות, כאן הגפנים לא מגיעות לגילאים מופלגים. הן נטועות ״אחת כן אחת לא״, עם מקום לנטיעה של גפנים חדשות ביניהן; כשהגפן סיימה את חייה, הצעירה הסמוכה אליה כבר מוכנה להחליף אותה. התנאים הקשים מחייבים הדלייה (קשירה תומכת) ויתדות להתמודדות עם הסחף והשחיקה, והכל מסודר ומטופח כמצופה מיקב רציני ומצטיין.

המדרונות תלולים והטרסות הצרות מדורגות מטה מטה. הנוף היפהפה והמוריק משקיף לעמק.

אמרנו תודה לאיש הטוב והמשכנו הלאה עם חיוך מאוזן לאוזן. מה אפשר לבקש יותר?

עוד ארוחה של השף הצעיר והמוכשר דניאלה, כמובן.

היה מושחת ובלתי נשכח.

וכמובן שהיינו חייבים קינוח בסוף, עם Braulio ליד. הבאנו Braulio הביתה, כדי להמשיך מדי פעם את החוויה בבית, אבל את היום הזה לעולם לא נשכח.

זה המקום להודות מעומק לב לצ׳ינו לרנר על החברה הטובה והשותפות (והנהיגה) ולאורי דמסקר שהינדס את הסיור וסיפק הרבה ידע והשראה לחוויות היין שנסקרו לעיל.

The post סיור באזור ולטלינה – יוני 2015 – חלק ב appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

תנאים קשים לאדם המיטיבים עם ענבי יין

הטרואר בולטלינה הוא פרדוקס, מאתגר מחד ומתגמל מאידך. לדור הותיק בולטלינה היה ביטוי נפוץ לתיאור המאמץ לשרוד בתקופות קשות – ארנג׳רסי (Arrangiarsi), שפירושו בשפה מטאפורית הוא “להסתדר”, או לשרוד. את הרוח הזו אפשר למצוא במאכלים המקומיים: הפסטה המקומית נקראת ׳פיצוקרי׳ (Pizzoccheri) ועשויה בעיקר מקמח כוסמת בגלל מחסור בקמח לבן בימים עברו; הנקניק המקומי שנודע ברחבי אירופה הוא ׳ברזאולה׳ (Bresaola) ועשוי מנתחי בקר שלמים משומרים במלח גס ומיושנים במערות אבן; הגבינות המקומיות הן ׳ביטו׳ וגם ׳קזרה די ולטלינה׳, גבינות ארומטיות קשות עם מאפיינים ארציים ואפלים. הכרמים בולטלינה נטועות על טרסות של אדמת חול וחצץ התחומות על ידי קירות אבן לאורך נהר ‘אדה’ (Adda); הטרסות נבנו לפני אלפי שנים על ידי האיכרים חלוצי האזור וכיום נעשה נסיון לשחזר את סגנון הבניה הקדום שהוא חלק חשוב ונרחב בנוף המקומי וסמל של אזור ולטלינה. קירות האבן מתחממים בשעות האור ומספקות לגפנים חום אחרי שקיעת החמה. אדמת חול, שמחזיקה מעט מאוד מים, מאלצת את הגפנים להעמיק שורשים מבעד לשכבות האבן. החלקות הטובות ביותר כל אלה מולידים הרבה אופי ביינות עדינים עם חומציות איטלקית טיפוסית גבוהה. התנאים האלה גם מאתגרים עבור הכורמים: הטרסות שעליהן נטועות הכרמים אינן נגישות לכלים חקלאיים ודורשות טיפול ידני בלבד. החלקות הטובות ביותר שוכנות במדרונות תלולים ונידחים שגם סביבתם אינה נגישה לכלי רכב ולכן הפרי הנבצר מועבר בעזרת הליקופטרים, לא פחות, אל אזור נגיש יותר ומובל משם אל היקב. האקלים דווקא מיטיב עם הענבים; שרשראות ההרים התוחמות את העמק יוצרות תנאים מיטביים עבור הגפנים, שזוכות להגנה מפני רוחות האלפים הקרות מצפון והשירוקו הלחה מדרום. הפרשי הטמפרטורות הניכרים בין יום ולילה תורמים גם הם לבריאות הגפנים. העמק הצפוני הוא אזור קריר אבל בקיץ דרגת החום נוסקת באופן יחסי בחלק מהמקומות, למשל באחד מתתי-האזורים היותר ידועים בולטלינה שקיבל כך את שמו, ׳אינפרנו׳, או גיהינום.

נביולו הררי – קיאוונסקה
הזן השליט בולטלינה הוא קיאוונסקה (Chiavanesca), או נביולו הררי, קרוב גנטי של הזן שהתפרסם בזכות יינות פיימונטה שהתאקלם בעמק האלפיני הקריר וקיבל את שמו המקומי מהעיירה קיאוונה (Chiavenna). קיאוונסקה מרכיב את הרוב המכריע של היינות האדומים ומקנה להם אופי מעודן וגוף קל עד בינוני. הוא משמש גם בהפקה כיין לבן בתקן IGT בשם Terrace Retiche di Sondrio. באזור גדלים גם רוסולה נרה (Rossola nera) המותר בממסכי DOC אדומים וזנים לבנים כמו סוביניון בלאן ושרדונה. המובחרים והמפורסמים שביינות ולטלינה הם ספורצט (Sforzato); בדומה ליינות ׳אמרונה׳ הידועים מאזור ולפוליצ׳לה מופקים מענבים שיובשו מספר חודשים כדי להעשיר את מאפייני היין שלרוב גם מקבלים עומק, עניין וגוונים אפלים. יינות ספורצט זכו לתקן רשמי כבר בשנת 1968, הרבה לפני יינות אמרונה שזכו לתקן רק ב-1990; פער שכזה בין ותק ומוניטין עולמי רק ממחיש האנונימיות של היינות המעולים המופקים כאן. השווקים של יינות ולטלינה הם בעיקר האזורים הסמוכים שמעבר לגבול הצפוני הגרמני והשווייצרי, שם זכו למוניטין והכרה באיכותם (חיפוש מידע על יינות ולטלינה באינטרנט מוביל לרוב אל חנויות יין מקוונות בגרמניה). גם בויקיפדיה הבינלאומית ולטלינה טרם זכתה למקום הראוי לה ונסקרת רק כתת-אזור של לומברדיה. עם הדרישה הגוברת למותגי העולם הישן בשוק הבינלאומי, ייתכן שבעתיד הקרוב נראה ביקוש גם לקסם של יינות האזור, שנהנים כרגע מתמחור אטרקטיבי ביחס לאיכות הגבוהה של רובם. אם יש ייחוס שמקרב את ולטלינה אל רדאר שוק יין העולמי, זהו הדמיון לאזור פיימונטה היוקרתי שיינותיו הנחשבים מבוססים גם הם על ענבי הנביולו; ולמרות הקרבה, היומרה של פיימונטה רחוקה שנות אור מהכפריות הארצית של ולטלינה.

טעימת יינות האזור בחסות הממסד האיטלקי
בתחנה הראשונה בולטלינה ציפתה לנו הפתעה שונה ומענגת. הגענו אל חנות יין מיוחדת בעיר זונדריו, בירת ולטלינה. בתוך מערכת של מרתפי ענק עתיקים ומתוחזקים היטב שוכנת ׳Il Tabernario Enoteca Delle Alpi׳, או בתרגום חופשי ״הטברנה – חנות היין של האלפים״. העיתוי לא היה מקרי:  אירוע טעימה פתוח לקהל הרחב ללא תשלום שהוציאה לפועל ״האגודה הלאומית לטעימת יינות״. בתפריט: יינות ומטעמים ולטלינזים טיפוסיים. העונג הזה כלל טעימת רוחב של יינות ולטלינה מכמה איזורים וסיווגים, החל ברוסו די ולטלינה הצנוע וכלה בספורצט המובחר, לצד טעימות ברזאולה בדרגות יישון שונות. עצם הרעיון להציג לראווה את תרבות היין המקומית הייחודית למקומיים ותיירים, במימון מלא של המדינה וללא כל דרישת תשלום, הוא כמעט בלתי נתפס, זאת אומרת – הגיוני בעליל לקדם תרבות יין בצורה שיטתית ומקצועית שכזו, אבל מי יודע אם זה קורה במקום אחר בעולם. האף והחיך התפקעו מעונג והלב עלה על גדותיו בהכרת תודה. הטעימה גם סיפקה שיעור לרוחב ולעומק בסגנון היין הייחודי המקומי.

חוויה קולינרית ולטלינזית משכרת חושים – מנות גורמה מבריקות עם שורשים כפריים
שמחים וטובי לב הגענו למלון Roseg הקטן והיפהפה. המלון שוכן בעיירה פרימולו (Primolo), מעל העיירה קייזה אין ולמלנקו (Chiesa in Valmalenco), כ-20 ק״מ צפונית לזונדריו. הדרך המפותלת והצרה נעה בין סמטאות כפריות לצלע ההר וככל שמטפסים נחשף לאיטו נוף הררי-כפרי יפהפה ומרחיב לב. פנים המלון בולט במודרניות שלו בהשוואה לבתי העיירה עם גגות הצפחה. המלון כמעט ריק בחורף אבל שומר על אטרקציה פעילה – מסעדת גורמה המוקדשת לאוכל מקומי בפרשנות עילית. על המטבח מופקד דניאלה (Danielle), שף איטלקי צעיר שעבר התמחות ארוכה במסעדות בלונדון. דניאלה פיטם אותנו במטעמים מקומיים, ובראשם כמובן ׳פיצוקרי׳. היינות זרמו כמים והיו חלק בלתי נפרד מהארוחה, כולל קיאוונסקה זני שהופק כיין לבן כמשקה פתיחה.

בחלק ב’ של הסיכום ייסקרו הביקורים ביקבים ובכרמים.
* תכנון הטיול באדיבות אורי דמסקר

The post סיור באזור ולטלינה – יוני 2015 – חלק א appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

• יקב: Nino Negri (ולטלינה, איטליה)
• בתמצית: בלנד לבן ייחודי במאפייניו ואיכותו, מאוזן ונעים מאוד, שהשלמות נגעה בו, מומלץ בחום
• זנים: שרדונה, סוביניון בלאן, אינקרוצ׳יו מנזוני וכן 10% נביולו
• אלכוהול: 13%
• חשוב לדעת: לצנן היטב 8-10 מעלות. היקב ממליץ לשתות עד 5 שנים משנת הבציר
• מחיר מומלץ: 110₪
• יבואן: הכרם
• ללגום ליד… דגים ופירות ים איכותיים, אפריטיף. מהווה ארוחה בפני עצמו

הניסיון להסביר את היין המיוחד הזה מתחיל בהבנה של ההרכבה המאוד לא שגרתית שלו. חומרי הגלם הם שרדונה, סוביניון בלאן, אינקרוצ׳ו מנזוני – השייך לקבוצת הזנים הלבנים שפיתח חוקר היין והגפן לואיג׳י מנזוני והורכב מהכלאת פינו בלאן וריזלינג; אליהם מצטרף אחרון חביב מאוד, נביולו, הקרוי כאן קיאוונסקה, שהופק ללא הזגים (קליפות) כענבי יין לבן. שלושת הראשונים הושארו להצטמק ולהעמיק למשך 20 יום, בהשפעת המסורת העתיקה של הפקת יינות ספורצט, המקבילים המקומיים ליינות האמרונה של ולפוליצ׳לה. לאחר המעיכה הזנים עברו לתסוס בנפרד על משקעיהם בחביות בריק על משקעיהם למשך 8 חודשים תמימים ולאחר מכן נמסכו ובוקבקו. חלק בלתי נפרד מהתהליך הזה הוא מגע הקסם של יקב נינו נגרי והיינן העומד בראשו, קזימירו מאולה המוערך, שדואג להכניס נגיעות של שלמות לכל יין שיוצא משערי היקב. הנקטר הלא שגרתי והמופלא שמתקבל טעים, מורכב ולא דומה לאף יין לבן אחר, הוא מהתל בחושים וכדי לעמוד על טיבו לעומק דרושים קשב וסבלנות. אופי היין מודרני באופן ניכר אבל הוא מהדהד עידון ומורכבות מהתהליכים והידע של העולם הישן. היין שופע, עם גוונים טרופיים אבל מתחת מסתתרים אינספור רבדים שקשה לתאר במילים; אחרי הטעימה לא נשארות הרבה כאלה. כמו שקשה לדמיין שילוב זנים והפקה שכזה, כך גם קשה להסביר איך מתאספים ביחד שפע, אלגנטיות, דחיסות ועידון בתוך יין לבן בודד. היין הוא אפריטיף מעודן ואלגנטי בפני עצמו וילווה היטב מאכלי פירות ים עדינים. היין קיבל את שמו מחלקת כרמי השרדונה והסוביניון בלאן באיזור העיירה טליו, וכן מהטרסות שעליהן נטועות הכרמים ליד זונדריו, עיר הבירה במחוז ולטלינה. צבעו קש זהוב יפהפה. האף טרופי ומבושם עם רבדים של מנטה, אשכולית ולימון, קש, משמש וקמומיל. החיך מהמם ומבלבל עם גוף בינוני עד מלא שהתקבל בהפקה הארוכה והמעשירה, שופע טעם עם חיך ארוך וסיומת אינסופית כמעט. הטעמים לופתים את החיך והכל מאוזן וטעים. יין חד פעמי, מהפנט ומומלץ למיטיבי לכת, אבל גם למי שמחפש לבן מובחר טעים ונעים מאוד.

The post Ca’ Brione ‘Terrazze Retiche di Sondrio’ 2013 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

• יקב: Nino Negri (ולטלינה, איטליה)
• בתמצית: נביולו מלוטש ומורכב מאזור ולטלינה, רך ונעים ועם זאת רענן וחמצמץ, נהדר
• זנים: 100% קיאוונסקה (נביולו)
• אלכוהול: 13.5%
• חשוב לדעת: לאוורר היטב שעתיים לפני השתיה. יתיישן לפחות 7 שנים משנת הבציר
• מחיר מומלץ: 115₪
• יבואן: הכרם
• ללגום ליד… תבשילי חורף מעודנים, פסטות, בשרים קלים, גבינות ארומטיות. יילגם היטב לבדו

The post Inferno Carlo Negri 2008 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

The post Nino Negri Quadrio 2009 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

The post Sfursat Carlo Negri 2008 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

• יקב: Nino Negri (ולטלינה, איטליה)
• בתמצית: איטלקי מהמם מצפון איטליה שמכשף את החושים. מומלץ לחובבי יינות צפון איטליה
• זנים: 100% קיאוונסקה (נביולו)
• אלכוהול: 13.5%
• חשוב לדעת: לאוורר לפחות שעתיים לפני השתיה
• מחיר מומלץ: 120₪
• יבואן: הכרם
• ללגום ליד… פסטות איכותיות, בשרים קלים, תבשילים רעננים. יילגם היטב לבדו

כשהיין הזה נופל על הלשון ומתפזר בחיך, מתרחש קסם מיוחד, מעין התפזרות של טעמים עדינים וחמצמצים על הלשון שמופיעים בזה אחר זה ללא הפסק לפרק זמן ממושך בהרבה מהרגיל בשתיית יין שגרתית. זה לא היין הראשון מיקב נינו נגרי שמסב את העונג המיוחד הזה, אבל כמו שאר יינות היקב יש לו חותם משלו, והכל בדרכם העדינה והמרחפת של יינות אלה. השילוב המיוחד של מאפיינים עדינים שמצטברים לנוכחות מלאה בטעם ולא בגוף מלא אופיינית ליינות עולם ישן מעולים ויכולה ללוות מאכלים קלים עד כבדים כמעט (ראו תמונה למטה). צבעו ארגמן חום עדין ושקוף. האף עדין ומורכב עם פרחוניות עדינה ורבדי ניחוחות של פטל אדום, קליפות הדרים ומי ורדים עם רמזים לשזיף בשל ואניס. החיך ממשיך את האף עם עקצוץ חמצמץ על הלשון שמזכיר לימון כבוש כולל המרירות. הסיומת ארוכה מאוד וממשיכה את העונג עם רמז לאגס חמצמץ. יין מדהים, שיהיה טעים לרוב חובבי היין, אם רק יהיו מוכנים להקשיב לאופיו המעודן. מחירו נוח מאוד ביחס לתמורה.

מאחורי היין: שם היין “Le Tense”, שפירושו “המוגן” באיטלקית, ניתן לו על שם תקופה בסביבות שנת 1600 שבה הוצבו שומרים כדי להגן בגופם על חלקת Sasella שגם על שמה הוא נקרא ומספקת את רוב הענבים שמהם הופק. הטעם החמצמץ והתחושה התוססת המדומה של היין על הלשון הזכיר לנו משהו שהכנו לפני כמה שבועות, ירקות ופרוסות הלימון כבושים במיץ לימון, שמן זית וחומץ יין לבן.

The post Sassella ‘Le Tense’ 2009 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

• יקב: Nino Negri (ולטלינה, איטליה)
• בתמצית: ולטלינה עילי אולטימטיבי, רחב יריעה ורב רבדים, עדין אבל מאוד נוכח
• זנים: 100% קיאוונסקה (נביולו)
• אלכוהול: 15.5%
• חשוב לדעת: לאוורר שעה לפחות לפני השתיה, מומלץ לחדרר בדקנטר
• מחיר מומלץ: 270₪
• יבואן: הכרם
• ללגום ליד… פסטות עשירות ואיכותיות, בשרים איכותיים, גבינות קשות. יענג לבדו

The post Sfursat 5 Stelle 2009 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

• יקב: Nino Negri (ולטלינה, איטליה)
• בתמצית: איטלקי רענן ורב ניואנסים מאזור ולטלינה, קסם קטן
• זנים: 100% קיאוונסקה (נביולו)
• אלכוהול: 14%
• חשוב לדעת: לאוורר שעה לפני השתיה, אפשר לחדרר בדקנטר
• מחיר מומלץ: 110₪
• יבואן: הכרם
• ללגום ליד… פסטות רעננות-חמצמצות, בשרים קלים. יילגם היטב לבדו

The post Grumello ‘Sassorosso’ 2008 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

• יקב: Nino Negri (ולטלינה, איטליה)
• בתמצית: יצירת אומנות ייננית, פנומן של רעננות, איזון, עידון, עומק וטעם אינסופי
• זנים: 100% קיאוונסקה (נביולו)
• אלכוהול: 14%
• חשוב לדעת: לאוורר שעה לפחות לפני השתיה. אפשר לחדרר בדקנטר. יתיישן לפחות עד 2018
• מחיר מומלץ: 130₪
• יבואן: הכרם
• ללגום ליד… פסטות איכותיות, בשרים קלים איכותיים. ייענג לבדו

The post Nino Negri Fracia 2008 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.

The post Nino Negri Riserva 2007 appeared first on הפיינשמקר ובוקטה דל וינו - המלצות יין ומארזים.